קטגוריה: Uncategorized

  • תסמונת ויליאמס או אוטיזם ASD? המדריך שיעזור לך להבין למה הילד שלך חברותי מדי

    תסמונת ויליאמס או אוטיזם ASD? המדריך שיעזור לך להבין למה הילד שלך חברותי מדי

    תסמונת ויליאמס או אוטיזם ASD? המדריך שיעזור לך להבין למה הילד שלך חברותי מדי

    כשמדובר בילד שלנו, אנחנו רוצות לדעת שאנחנו נותנות לו את המקסימום.

    אבל מה קורה כשהאבחנה שקיבלת פשוט לא מרגישה לך נכונה? אני מאמינה בתחושות בטן של אמא, יכול להיות שמאחורי החיוך הרחב והחברותיות הבולטת מסתתרת תסמונת ויליאמס ולא אוטיזם

    הרבה אמהות לילדים.ות שמאובחנים על הרצף האוטיסטי (ASD), מוצאות את עצמן מבולבלות כשהן מגלות שהילד שלהן הוא דווקא הלב של המסיבה, ניגש לכל אדם בחיבוק ומחפש קרבה- התנהגות שמתאימה הרבה יותר למאפיינים של תסמונת ויליאמס מאשר לאבחנה הקלאסית של אוטיזם.

    תסמונת ויליאמס (Williams Syndrome) ואוטיזם הן אבחנות מבלבלות.

    בעוד שאוטיזם מתאפיין לרוב בהימנעות מאינטראקציה חברתית, תסמונת ויליאמס מתאפיינת ב"היפר-חברתיות". למעשה, מחקרים מראים כי עד 50% מהילדים עם תסמונת ויליאמס עומדים בקריטריונים של אוטיזם במבחני ה-ADOS, מה שיוצר בלבול אבחנתי משמעותי.

    למה זה בכלל משנה אם מדובר באוטיזם או בתסמונת ויליאמס?

    כי אבחון מדויק הוא לא רק "תווית"- הוא קובע את הטיפול הרפואי, את סוגי הטיפולים הפרא-רפואיים ואת המסגרת החינוכית של הילד שלך. במאמר זה נצלול לעומק המאפיינים של תסמונת ויליאמס וההבדלים בינה לבין אוטיזם, כדי שתדעי אם כדאי לך לחתור בירור נוסף.

    שני ילדים מחובקים, מדגים את הקשר החברתי העז האופייני לתסמונת ויליאמס לעומת אוטיזם

    איך ומתי מאבחנים תסמונת ויליאמס בישראל?

    תהליך האבחון של תסמונת ויליאמס, שונה מהותית מאבחון אוטיזם. בעוד שאוטיזם מאבחנים דרך תצפית התנהגותית, בתסמונת ויליאמס האבחנה מבוססת על נתונים גנטיים.

    אפשר לאבחן את התסמונת בכל גיל באמצעות בדיקת דם פשוטה שנקראת צ'יפ גנטי (CMA) או בדיקת FISH, המזהות מחיקה בכרומוזום 7. החשד לרוב עולה סביב גיל שנתיים, אך בישראל ניתן להתחיל את הבירור כבר בינקות אם עולה חשד רפואי.

    אז אם את חושדת, תפני אל רופא.ת הילדים שלך כדי לקבל הפניה לייעוץ גנטי אצל מומחה.

    המעקב הרפואי: למה ואיך הדיוק באבחון מציל חיים?

    כאן ההבדלה בין שתי האבחנות הופכת להיות קריטית.

    באוטיזם, המעקב הוא בעיקר התפתחותי. בתסמונת ויליאמס, האבחנה הגנטית מחייבת מעקב רפואי צמוד שיכול להיות מציל חיים:

    1.מעקב קרדיולוגי

    כ-75% מהלוקים בתסמונת סובלים מהיצרות של כלי דם, בעיקר היצרות מעל מסתם אבי העורק (SVAS). זה עלול להוביל ללחץ דם גבוה ולעומס על הלב, לכן ילד מאובחן חייב לעבור בדיקות אקו-לב ולחץ דם תקופתיות.

    2.רגישות להרדמה

    לילדים עם תסמונת ויליאמס יש סיכון מוגבר לסיבוכים לבביים קשים (עד כדי דום לב) בזמן הרדמה כללית. אם הילד צריך לעבור ניתוח פשוט (כמו כפתורים באוזניים או טיפול שיניים), המרדים חייב לדעת על התסמונת כדי להיערך עם פרוטוקול הרדמה מיוחד ובטוח.

    3.איזון רמות סידן 

    תינוקות וילדים עם התסמונת סובלים לפעמים מרמות גבוהות מדי של סידן בדם, זה יכול להוביל לחוסר שקט קיצוני ("קוליק" מתמשך), הקאות ועצירות. אבחון מאפשר התאמת דיאטה דלת סידן ומניעת נזק לכליות.

    4.בעיות גדילה והורמונים

    התסמונת קשורה לפעמים לתת-פעילות של בלוטת התריס או להתבגרות מינית מוקדמת. אבחון יכול לעורר את הצורך במעקב אנדוקרינולוגי וכך יהיה ניתן לעקוב ולטפל בזמן במידת הצורך.

    רופא עובד על מחשב נייד בסביבה קלינית, מאבחן תסמונת ויליאמס ואוטיזם באמצעות כלים מחקריים.

    המראה הפיזי והרגישות השמיעתית: מה שרואים (ושומעים) מבחוץ

    אחד הסימנים הבולטים לתסמונת ויליאמס הוא תווי פנים ייחודיים המכונים לעיתים "פני פיה": פה רחב, שפתיים מלאות, אף קצר ועיניים נוצצות.

    אבל מעבר לפנים, ישנם סימנים גופניים נוספים:

    • מבנה גוף ומוטוריקה: הילדים נוטים להיות קטנים ונמוכים יותר, ומתאפיינים בגמישות יתר במפרקים ובטונוס שרירים נמוך (היפוטוניה).
    • רגישות לרעש: לילדים עם תסמונת ויליאמס יש הרבה פעמים רגישות נוירולוגית שמיעתית משמעותית.
    • כישרון מוזיקלי: לחלק גדול מהילדים יש חוש מוזיקאלי מפותח ושמיעה אבסולוטית, הנטייה הזו יכולה לשמש ככלי טיפולי נהדר.
    ילד מנגן בכינור, מדגים את הכישרון המוזיקלי והשמיעה האבסולוטית האופיינית לילדים עם תסמונת ויליאמס.

    היפר-חברתיות מול קושי חברתי: מה ההבדל בין אוטיזם לתסמונת ויליאמס?

    ההבדל המרכזי בין אוטיזם לתסמונת ויליאמס הוא במוטיבציה החברתית.

    בעוד שילדים עם אוטיזם לרוב מתקשים ליזום קשר חברתי, ילדים עם תסמונת ויליאמס מציגים מוטיבציה חברתית גבוהה מאד. הרבה פעמים זה נראה כאילו יש להם דחף בלתי נשלט לחיבה ואפשר לראות אותם יוצרים קשר עין אינטנסיבי וממושך.

    לכן, בעוד שבמסגרת טיפול באוטיזם נרצה להגביר יוזמה חברתית, בתסמונת ויליאמס האתגר המרכזי הוא דווקא בללמד גבולות ולפתח מוגנות. הילד כבר רוצה בקשר, אך עלינו ללמד אותו למי מותר לגשת ואיך לזהות סכנה, כדי למנוע ניצול (Morris, 2023).

    נקודות הדמיון בין שתי האבחנות הן קושי ממשי בהבנת קודים חברתיים מורכבים ובניהול שיחה הדדית.

    מענה טיפולי ומסגרות חינוך: הדרך להתקדמות עם תסמונת ויליאמס

    מאחר ואין בישראל מסגרות חינוך ייעודיות לילדים.ות המאובחנים עם תסמונת וויליאמס, הילדים משתלבים במסגרות שונות בהתאם ליכולותיהם הקוגניטיביות והתפקודיות.

    יש ילדים שנמצאים בשילוב יחידני במסגרת חינוכית טיפוסית (עם משלבת), יש ילדים שמשובצים בכיתות תקשורת ויש כאלו שנמצאים במסגרות חינוך מיוחד כוללניות (המתמחות בלקויות למידה או מוגבלות שכלית).

    הרבה פעמים, הורים שקבלו המלצה לשלב את הילד שלהם במסגרת תקשורתית, שואלים- "שיטות הטיפול באוטיזם מתאימות גם לילד שלי?". התשובה היא- באופן חלקי. 

    הפרופיל הקוגניטיבי של ילדים עם תסמונת ויליאמס שונה מהותית, מהפרופיל של ילדים המאובחנים עם אוטיזם ASD. הם לרוב בעלי יכולת שפתית טובה ומוטיבציה חברתית גבוהה, אבל מתקשים מאוד בתפיסה חזותית-מרחבית (כמו בציור או בהרכבת פאזלים). לכן, כשהילד עובר אבחון מדויק שמצביע על תסמונת ויליאמס, הצוות החינוכי יכול לבנות תוכנית לימודים שמבוססת על החוזקות שלו, כמו למשל- שימוש במוזיקה ככלי למידה (Klein-Tasman et al., 2011).

    המענה הטיפולי המומלץ כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המתמקד בניהול חרדות, לצד פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת.

    שני פעוטות מחובקים, מדגים את הנטייה לחברתיות-יתר וצורך בקרבה פיזית בתסמונת ויליאמס

    מה חשוב שתזכרי?

    חיוך זה לא הכל: יכול להיות שגם ילד חברותי מאוד, צריך עזרה תקשורתית עמוקה.

    הגנטיקה היא מפת דרכים: אל תפחדי מבדיקות גנטיות. הן לא באו לתייג את הילד, אלא לחסוך לך שנים של ניסוי וטעייה בטיפולים לא מתאימים.

    הדיוק מציל חיים: במקרה של תסמונת ויליאמס, לדעת זה אומר לשמור על הלב שלו, תרתי משמע.

    שאלות נפוצות ותשובות

    מה ההבדל העיקרי בין תסמונת ויליאמס לאוטיזם (ASD)?

    ההבדל המרכזי הוא במוטיבציה החברתית. בעוד שילדים עם אוטיזם לרוב נמנעים מאינטראקציה או מתקשים ליזום אותה, ילדים עם תסמונת ויליאמס מאופיינים ב"היפר-חברתיות" ובדחף עז ליצור קשר עין וקרבה לאנשים אחרים

    כן. מחקרים מראים כי עד 50% מהילדים עם תסמונת ויליאמס עומדים בקריטריונים של אוטיזם במבחני ה-ADOS, מה שעלול ליצור בלבול אבחנתי משמעותי בשל קשיים משותפים בהבנת קודים חברתיים

    • בניגוד לאוטיזם המאובחן בתצפית התנהגותית, תסמונת ויליאמס מאובחנת באמצעות בדיקה גנטית (צ'יפ גנטי – CMA או בדיקת FISH) המזהה חוסר בכרומוזום 7. ניתן לבצע את הבירור כבר בינקות דרך ייעוץ גנטי

    האבחנה הגנטית מחייבת מעקב רפואי ספציפי שאינו קיים באוטיזם, כולל מעקב קרדיולוגי צמוד בשל היצרות כלי דם, בדיקות לרמות סידן למניעת נזק לכליות, ופרוטוקול הרדמה מיוחד למניעת סיבוכים לבביים

    תווי פנים ייחודיים המכונים "פני פיה" (פה רחב, שפתיים מלאות ואף קצר), קומה נמוכה, גמישות יתר במפרקים וטונוס שרירים נמוך

    כן, קיימת רגישות שמיעתית חריפה מאוד (היפראקוזיס)

    המענה המומלץ כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המותאם אישית למאפייני החרדה של הילד, לצד תמיכה רגשית ופיתוח מיומנויות התמודדות

    רבים מהילדים ניחנים בזיקה עמוקה למוזיקה ובשמיעה אבסולוטית. יכולות שפתיות ומוטיבציה חברתית גבוהה הן חוזקות שניתן לנצל בבניית תוכנית לימודים, למשל שילוב מוזיקה ככלי למידה

    בישראל אין מסגרות ייעודיות לתסמונת. הילדים משתלבים במסגרות שונות לפי יכולתם: שילוב יחידני בחינוך הרגיל, כיתות תקשורת, או מסגרות חינוך מיוחד המתמחות בלקויות למידה ומוגבלות שכלית

    בניגוד לאוטיזם שבו עובדים על יוזמה חברתית, בתסמונת ויליאמס הדגש הוא על לימוד גבולות, זהירות מזרים ופיתוח "מוגנות", כדי למנוע מצבי ניצול הנובעים מחברתיות-יתר

    אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
    אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
    להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

    Picture of גלית ברנהולץ

    גלית ברנהולץ

    מנתחת התנהגות (M.A), מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
    "גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך, יחד עם הילה עובדה
    מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

    צרו קשר

     

    השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

    פרטי התקשרות

    more insights

  • הילד שפשוט לא יכול להגיד "כן": מבט עמוק על פרופיל ה-PDA באוטיזם

    הילד שפשוט לא יכול להגיד "כן": מבט עמוק על פרופיל ה-PDA באוטיזם

    הילד שפשוט לא יכול להגיד "כן": מבט עמוק על פרופיל ה-PDA באוטיזם

    בסך הכל בקשת ממנו לנעול נעליים.

    לא פקודה, לא צעקה – בקשה פשוטה. ובתגובה? 

    התפרצות זעם, בריחה לחדר, או "מניפולציה" מתוחכמת שגורמת לך להרגיש שאת בקרב מוחות מול סוכן מוסד קטן.

    אולי את מרגישה מותשת, מאשימה את עצמך בחוסר סמכות, והסביבה לוחשת לך שהוא "פשוט לא מחונך".

    אבל מה אם הייתי אומרת לך שה"לא" הזה הוא לא מרד, אלא התקף פאניקה במסווה של עקשנות? 

    ברוכה הבאה לעולמו של פרופיל PDA (Pathological Demand Avoidance) פרופיל ייחודי בתוך הספקטרום האוטיסטי שבו כל דרישה חיצונית נחווית כאיום קיומי.

    במאמר הזה נבין את המדע שמאחורי החרדה, נכיר את המקורות ההיסטוריים ונלמד איך לעבור ממלחמות כוח לבניית גשר של אמון.

    מה זה בכלל PDA? 

    הסיפור של ה-PDA מתחיל בשנות ה-80 אצל פרופ' אליזבת ניוסון, פסיכולוגית התפתחותית בריטית.

    ניוסון זיהתה בקליניקה שלה קבוצת ילדים יוצאת דופן- הם הופנו אליה לאבחון אוטיזם ASD כי היו להם קשיי תקשורת ורגישויות חושיות, אבל הם לא "התאימו" לתבנית המוכרת. 

    בניגוד לאוטיזם הקלאסי, הילדים האלו נראו חברתיים יותר, יצרו באופן ספונטני יותר קשר עין, והיה להם דמיון עשיר ומשחקי תפקידים מפותחים.

    ניוסון הבינה שהילדים האלו חולקים את הבסיס הנוירולוגי של האוטיזם, אבל מנגנון ההגנה שלהם שונה. הם משתמשים בכישורים החברתיים שלהם (כמו תירוצים, הסחות דעת או הומור) כדי להימנע מדרישות. היא טבעה את המונח "הימנעות פתולוגית מדרישות" כדי לתאר צורך משמעותי בעצמאות ושליטה, שנובע מרמות חרדה קיצוניות.

    האמת הנוירולוגית: זה לא "דווקא", זה Fight or Flight

    כאמהות, קל לנו ליפול למלכודת המחשבה שהילד מנהל אותנו.

    אבל המציאות היא שהמוח של ילד עם PDA נמצא במצב של "הילחם או ברח" (Fight or Flight) תמידי. כשאת אומרת "בוא לאכול", המערכת הלימבית שלו (מרכז הרגשות והישרדות במוח) מפרשת את זה כאיום פיזי של ממש.

    ההימנעות היא לא מניפולציה שהילד עושה, היא מנגנון שמרגיע את החרדה התהומית מחוסר ודאות ומאובדן שליטה. יש ילדים שעבורם ציות לדרישה מרגיש כמו כניעה מוחלטת, והם יעשו הכל- כולל התפרצויות קיצוניות, כדי לשמור על העצמאות שלהם .

    האתגר האבחוני: למה קשה לאבחן ה-PDA ?

    אחד הקשיים הגדולים כיום הוא שה-PDA עדיין אינו מופיע כאבחנה רשמית ב-DSM-5. לכן, פסיכולוגים רבים מאבחנים קודם כל אוטיזם (ASD) ומוסיפים בדו"ח שמדובר ב"פרופיל עם הימנעות מדרישות".

    הרבה פעמים יגידו לנו שלילד יש ODD (הפרעת התנגדות). תשימי לב, ההבדל הוא קריטי- 

    ב-ODD הילד מונע מרצון לעימות או מאבקי כוח.

    ב-PDA המקור הוא חרדה. 

    ילד עם PDA יגיד "לא" גם לדברים שהוא מאוד רוצה לעשות (כמו ללכת לגינה או לאכול משהו טעים), פשוט כי עצם הדרישה היא אתגר עבורו.

    קושי נוסף הוא ה"מאסקינג" (הסוואה): בגן או בבית הספר הוא יכול להיות הילד שמשתף פעולה תחת לחץ חברתי. אבל בבית, איתך, במקום שבו הוא מרגיש הכי בטוח- כל החרדה שנאגרה בחוץ מתפרצת.

    זה לא שאת אמא פחות טובה, זה שאת הבית הבטוח שלו.

    PDA אצל בנות: למה האבחון מתפספס ואיך זה נראה באמת?

    נושא המגדר ב-PDA הוא מרתק ומהווה נקודת אור משמעותית לאמהות לבנות על הרצף.

    בניגוד לאוטיזם "קלאסי", שבו היחס המסורתי הוא כ-4 בנים על כל בת אחת, מחקריה המקוריים של אליזבת ניוסון הראו כי ב-PDA השכיחות כמעט זהה בין בנים לבנות. יש הטוענים כי PDA הוא למעשה "המופע הנקבי" של אוטיזם ASD, שמתגלה לעיתים קרובות יותר אצל בנות. 

    איך זה נראה אצל בנות:

    • הסוואה (Masking) חזקה יותר: בנות נוטות "להחזיק את עצמן" בבית הספר בצורה קיצונית. הן עשויות להיראות שקטות, נסוגות או "בלתי נראות" כדי להימנע מתשומת לב ודרישות, אך לפעמים מתפרקות לחלוטין ברגע שהן מגיעות הביתה.
    • שימוש בדמיון: אצל בנות, הבריחה לעולם הדמיון ומשחקי התפקידים היא אסטרטגיית הימנעות מרכזית. הן עשויות "להפוך" לדמות אחרת (חיה, דמות מסרט) כדי להתחמק מדרישות המציאות.
    • מיקוד באנשים (People Focus): בעוד שבנים על הרצף מתמקדים לעיתים קרובות בחפצים או במערכות, בנות עם PDA נוטות לפתח אובססיות כלפי אנשים מסוימים (חברה, מורה או אמא), מה שיוצר דינמיקה אינטנסיבית ומורכבת.
    • דחיית מוסכמות מגדריות: בנות רבות עם PDA דוחות דרישות חברתיות שקשורות למגדר שלהן (כמו לבוש מסוים או צורת התנהגות "נשית") כחלק מהצורך הכללי שלהן באוטונומיה. 

    בשורה התחתונה- המופע אצל בנות הוא לרוב "חברתי" יותר למראית עין, מה שמוביל לעיתים קרובות לאבחון מאוחר או לזיהוי שגוי כבעיות חרדה או הפרעות אכילה, כשלמעשה מדובר בפרופיל PDA מובהק. 

    איך חיים עם PDA? כלים מעשיים מהשטח

    גישה פשוטה של "פרסים ועונשים" לרוב קורסת ב-PDA. שימוש בטבלאות חיזוקים ועריכת הסכמים, נתפסים כדרישה נוספת להצליח והרבה פעמים גורמים להגברת ההתנגדות. 

    מה שבאמת יכול לעזור:

    • בחירת "קרבות": תתמקדי רק בדברים הקריטיים באמת (בטיחות, בריאות) ותשחררי את השאר כדי למנוע סיר לחץ בבית.
    • העברת השליטה: במקום לשאול מה הוא רוצה, תשאלי אותו: "איך לדעתך כדאי לנו לפעול עכשיו?". זה גורם לסיטואציה להיראות פחות מאיימת.
    • תשתמשי בהומור: הומור הוא הכלי הכי מהיר לעקוף את מנגנון ההגנה. שטותניקיות מורידה את החרדה והופכת דרישה למשחק משותף.
    • שפה הצהרתית: במקום "לך להתקלח", תנסי: "אני רואה שהמגבת כבר מחכה". זה מוריד את הלחץ הישיר מהילד.

    סיכום: לראות את הילד שמעבר להתנגדות

    לגדל ילד עם פרופיל PDA זה אומר להיות יצירתית 24/7, ללמוד "ללכת בין הטיפות" ולפעמים להרגיש מאוד בודדה. אבל כשמבינים שההתנהגות הזו היא לא מזימה נגדנו אלא מצוקה, משהו בלב שלנו נפתח.

    הילדים האלו הם לרוב המבוגרים הכי יצירתיים, עצמאיים ופורצי דרך – אלו שלא מוכנים ללכת בתלם רק כי "ככה אמרו".

    התפקיד שלנו הוא להיות העוגן שלהם בתוך הסערה, לתת להם את התחושה שהם בטוחים, ולאהוב אותם הכי חזק דווקא כשהם הכי פחות מצליחים להגיד "כן" .

    שאלות נפוצות ותשובות

    מה זה PDA?

    PDA (Pathological Demand Avoidance) הוא פרופיל ייחודי בתוך הרצף האוטיסטי ASD. המאפיין המרכזי שלו הוא הימנעות קיצונית ופתולוגית מדרישות יומיומיות, הנובעת מרמות חרדה גבוהות מאוד וצורך בשליטה.

    ממש לא. המאמר מסביר שהסירוב הוא לא בחירה מודעת או "מרד", אלא תגובה נוירולוגית של "הילחם או ברח" (Fight or Flight). המוח של הילד מפרש דרישה חיצונית כאיום קיומי של ממש.

    • בניגוד לאוטיזם הקלאסי, ילדים עם PDA נראים לעיתים קרובות חברתיים יותר, משתמשים בקשר עין וניחנים בדמיון עשיר ובמשחקי תפקידים מפותחים. הם משתמשים בכישורים החברתיים שלהם (כמו הומור או תירוצים) כדי לעקוף את הדרישות

    זוהי נקודת מפתח: ב-PDA, עצם העובדה שמשהו נחווה כ"דרישה" הופכת אותו למחסום. הילד עשוי להגיד "לא" לגינה או למאכל טעים שהוא אוהב, רק כי הוא מרגיש שהאוטונומיה שלו מאוימת מההצעה.

    ההבדל הוא במקור להתנהגות: ב-ODD הילד מונע לרוב מרצון לעימות או מאבקי כוח. ב-PDA, המקור הוא חרדה עמוקה וניסיון להחזיר תחושת ביטחון דרך שליטה

    לא בהכרח. בעוד שבאוטיזם קלאסי יש רוב לבנים, ב-PDA השכיחות בין בנים לבנות כמעט זהה. יש חוקרים שאף רואים ב-PDA את "המופע הנקבי" של האוטיזם.

    ילדים רבים מצליחים "להחזיק את עצמם" ולהיענות לדרישות בחוץ (בגן או בבית הספר) תחת לחץ חברתי. כשהם מגיעים לבית, המקום הבטוח שלהם, כל החרדה שנאגרה מתפרצת בהתפרצויות קיצוניות

    עבור ילד עם PDA, טבלאות חיזוקים או הסכמים נתפסים כדרישה נוספת להצליח. הלחץ הזה מעלה את רמת החרדה וגורם לתוצאה הפוכה- הגברת ההתנגדות.

    מומלץ להשתמש בשפה הצהרתית (במקום פקודות), לשלב הרבה הומור שמוריד מגננות, ולתת לילד תחושת שליטה על ידי שאלות כמו "איך לדעתך כדאי לנו לפעול עכשיו?".

    בהחלט.  שילדים אלו יכולים לגדול  להיות מבוגרים יצירתיים, עצמאיים ופורצי דרך. כשהם מרגישים בטוחים ולא מאוימים, היכולות הייחודיות שלהם באות לידי ביטוי.

    אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
    אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
    להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

    Picture of גלית ברנהולץ

    גלית ברנהולץ

    מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
    "גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך
    מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

    צרו קשר

     

    השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

    פרטי התקשרות

    more insights

  • עתיד הטיפול באוטיזם ASD : האם טכנולוגיית קריספר (CRISPR-Cas9) תשנה את החיווט הגנטי?

    עתיד הטיפול באוטיזם ASD : האם טכנולוגיית קריספר (CRISPR-Cas9) תשנה את החיווט הגנטי?

    עתיד הטיפול באוטיזם ASD : האם טכנולוגיית קריספר (CRISPR-Cas9) תשנה את החיווט הגנטי?

    תמיד אמרו לנו שהגנטיקה של הילדים שלנו זה נתון קבוע, מה שקבלנו קבלנו, סוג של גזירת גורל שכתובה בספר שאי אפשר לשנות.

    אבל מה אם הייתי אומרת לך, שהיום המדע כבר לא רק קורא את הספר הזה,  אלא ממש לומד איך לקחת עיפרון ומחק עדינים  ולערוך מחדש את ה"חיווט" של המוח? המטרה היא לא לשנות את הילד, את מי שהוא, אלא פשוט להקל על האתגרים היומיומיים שהוא חווה.

    במאמר הזה החלטתי לעשות לך סדר באחד הנושאים הכי מרגשים (והכי מורכבים) בעולם הרפואה היום: טכנולוגיית ה-CRISPR (קריספר). בלי מילים גבוהות ומסובכות, אני הולכת להסביר לך איך מה זה אומר, מה המדע כבר הצליח לעשות,  אילו קולות מתנגדים לטכנולוגיה הזו ולמה ואיפה כל זה עומד במציאות של 2026.

    זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה קורה עכשיו. בואי נבין יחד מה זה אומר על העתיד של הילדים שלנו.

    האם נמצא טיפול גנטי חדש לאוטיזם? כל מה שצריך לדעת על שינוי ה"חיווט" באמצעות קריספר

    השם אולי נשמע מפוצץ, אבל הרעיון פשוט- המערכת עובדת כמו אפליקציית ניווט, היא יודעת למצוא בדיוק את הנקודה בגן שבה ה"חיווט" שונה, ושם היא יכולה לבצע שינוי עדין. למשל, "להשתיק" רעשי רקע שמפריעים לתאי המוח לתקשר זה עם זה בצורה רגועה.

    יש כמה פריצות דרך מרשימות שמציגות שימוש בטכנולוגיה הזו, המחקרים שאציין בוצעו על עכברים במעבדה (שמחווטים גנטית בדומה לבני אדם) ועל תאי גזע אנושיים בתנאי מעבדה. השלב הזה של ניסוי בבעלי חיים הוא שלב הכרחי שסולל את הדרך לפני שנוכל להציע את העזרה הזו גם לילדים שלנו.

    1.הפעלה מחדש של גנים "רדומים":


    מצאתי מחקר שבו המדענים השתמשו בטכנולוגיה הזו כדי "להדליק" מחדש את הגן Shank3 במוחם של עכברים בוגרים. ברגע שהגן הופעל, העכברים הראו שיפור מדהים- התנהגויות חזרתיות (כמו פציעה עצמית מרוב ניקוי) נפסקו כמעט לגמרי והם חזרו להתעניין חברתית בחבריהם (Mei et al., 2016).

    קישור למאמר:

    https://dspace.mit.edu/bitstream/handle/1721.1/112266/nihms749633.pdf?sequence=1&isAllowed=y

    2.וויסות ה"ווליום" של המוח (CRISPRa):

    במחקר חדש מ-2025, חוקרים השתמשו בטכנולוגיה כדי להגביר את ה"ווליום" של הגן SCN2A. הפעולה הזו עזרה למוח להחזיר את האיזון החשמלי שלו, הפחיתה משמעותית פרכוסים ושיפרה את היכולת של תאי המוח לתקשר זה עם זה (Bender et al., 2025).

    קישור למאמר:

    https://www.scn2a.org/wp-content/uploads/2025/09/Bender-Lab-SCN2A-CRSPR-Nature-2025.pdf

    הקולות מהצד השני: למה יש מי שמתנגד לטכנולוגיה?

    לצד ההתלהבות, חשוב להכיר בכך שיש עוד קולות, גם בקהילה המדעית וגם בקרב פעילים חברתיים שמעלים שאלות אתיות כבדות. המתנגדים לעריכה גנטית מעלים נקודות שחשוב שכל הורה יכיר:

    • החשש מ"תיקון" האדם: הקהילה האוטיסטית טוענת שאוטיזם זו זהות, חלק בלתי נפרד מההגדרה העצמית של האדם ולא מחלה שצריך לרפא. הם חוששים שהטכנולוגיה תוביל לניסיון ליצור חברה אחידה ולמחיקת הייחודיות של ילדינו.
    • המדרון החלקלק: יש פחד שהיכולת לערוך גנים תנוצל לא רק לטיפול רפואי, אלא ליצירת "ילדים בהזמנה" על פי תכונות חיצוניות או אינטלקטואליות.
    • בטיחות גנטית: מדענים מזהירים מפני "טעויות עריכה" (Off-target effects), שבהן שינוי בגן אחד עלול לגרום בטעות לנזק בגנים אחרים.

    שאלות נפוצות ותשובות

    האם אפשר כבר לקבוע תור? איפה זה עומד במציאות של 2026?

    אחרי כל הדיבורים על עכברים ומעבדות, השאלה הכי חשובה היא: "אוקיי, אז מתי הילד שלי יוכל לקבל את זה?"

    התשובה הכנה היא שאנחנו נמצאים ממש בשיאה של היסטוריה רפואית. נכון להיום, עדיין אין שירות רפואי של עריכה גנטית לאוטיזם שניתן בבתי חולים בארץ או בעולם, והדרך לשם עוד דורשת סבלנות.

    עם זאת, בשנה האחרונה (2025) קרה משהו מדהים, בבית החולים לילדים בפילדלפיה (CHOP), בוצע לראשונה בעולם טיפול קריספר מותאם אישית בילד שסובל ממחלה גנטית נדירה והטיפול עבר בהצלחה ובבטיחות. בנוסף, טיפולי קריספר למחלות דם קשות (כמו אנמיה חרמשית) כבר קיבלו אישור רשמי מה-FDA וניתנים במרכזים מיוחדים בעולם.

    לגבי אוטיזם ספציפית, המחקרים של פרופ' גואופינג פנג, מנהל המרכז לחקר האוטיזם ב-MIT וחוקר בכיר במכון Broad של הרווארד, מתקדמים בצעדי ענק לקראת ניסויים בבני אדם.

    זה אומר שהטכנולוגיה כבר לא רק "על הנייר" אלא  כבר כאן, עוזרת לילדים במצבים רפואים אחרים  וסוללת את הדרך המדויקת גם עבור הילדים שלנו.

    השורה התחתונה: מה הסיפור עם קריספר ואוטיזם? 

    דמיינו שהגנים של הילד שלנו הם כמו "ספר הוראות" שהגיע עם כמה שינויים בהדפסה שגורמים למוח לעבוד קצת אחרת.

    טכנולוגיית הקריספר היא סוג של "מחק ועיפרון" גנטי חכם. היא יודעת למצוא בדיוק את האות השונה ולנסות לתקן אותה, או פשוט "להגביר את הווליום" של גנים שקצת נרדמו.

    במחקרים (שנעשו בינתיים על עכברים בלבד), המדענים הצליחו להפעיל גנים ספציפיים ולראות שינוי מדהים- התנהגויות חזרתיות נפסקו, והיכולת ליצור קשר חברתי השתפרה פלאים.

    לא מדובר כאן בקסם ש"מעלים" את האוטיזם.

    המטרה היא לא לשנות את הזהות או האישיות של הילד, אלא רק להקל עליו איפה שקשה לו מדי, למשל, להוריד את רמת החרדה שלו או לעזור לו ליצור קשר עם הסביבה בצורה רגועה יותר.

    זה עדיין לא טיפול שאפשר לקבל בקופת חולים, אבל זה פותח פתח לעתיד שבו נוכל לתת לכל ילד עזרה מדויקת לפי ה"חיווט" המיוחד שלו.

    מקורות

    Mei, Y., Monteiro, P., Zhou, Y., et al. (2016). Adult restoration of Shank3 expression rescues selective autistic-like phenotypes. Nature, 530(7591), 481-484. doi.org
     
    Tamura, S., Nelson, A. D.  Spratt, P. W. E., et al. (2025). CRISPR activation for SCN2A-related neurodevelopmental disorders. Nature. doi.org (p. 1)
    מה זה בכלל קריספר?

    זו שיטה חדשה שמאפשרת למדענים לגשת ישירות לגנים ולערוך אותם בעדינות כדי לעזור לגוף לתפקד טוב יותר

    עוד לא. כרגע ההצלחות הגדולות הן במעבדה על עכברים. המעבר לבני אדם דורש עוד זמן ובדיקות בטיחות

    במחקרים ראו שכש"מדליקים" מחדש גן מסוים במוח, התנהגויות כמו פציעה עצמית או חזרתיות פשוט נפסקו

    לפעמים הגן קיים אבל הוא "חלש" מדי. השיטה הזו עוזרת לו לעבוד חזק יותר כדי שהמוח יהיה מאוזן ורגוע

    המחקר גילה שלכל קושי יש זמן משלו: קשר חברתי אפשר לשפר גם אצל מבוגרים, אבל חרדה ושיווי משקל עדיף לנסות לשפר כבר בילדות

    כי יש חשש שהמדע ינסה "לתקן" בני אדם וליצור עולם שבו כולם דומים, במקום לקבל את הייחודיות של כל ילד

    זה חשש שאנשים ינצלו את הטכנולוגיה כדי "לבחור" תכונות לילדים שלהם (כמו צבע עיניים או אינטליגנציה), וזה מעלה שאלות מוסריות קשות

    המדענים עדיין בודקים שה"מספריים" הגנטיים לא עושים טעויות ופוגעים בטעות בגנים אחרים שלא התכוונו אליהם

    כי כדי לדעת איפה ה"תקלה" ואיזה גן צריך עזרה, חייבים קודם כל לקרוא את ספר ההוראות הספציפי של הילד שלכם

    המטרה היא לא "ריפוי", אלא הקלה על הקשיים. הילד יישאר אותו ילד מיוחד, פשוט אולי יהיה לו קל יותר להתמודד עם העולם

    אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
    אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
    להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

    Picture of גלית ברנהולץ

    גלית ברנהולץ

    מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
    "גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך, יחד עם הילה עובדה
    מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

    צרו קשר

     

    השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

    פרטי התקשרות

    more insights

  • בדיקת אקסום ואוטיזם ASD: כל מה שהורים צריכים לדעת

    בדיקת אקסום ואוטיזם ASD: כל מה שהורים צריכים לדעת

    בדיקת אקסום ואוטיזם ASD: כל מה שהורים צריכים לדעת

    את אמא לילד.ה שמאובחן עם אוטיזם ASD? סביר להניח שנתקלת במושג "בדיקת אקסום" (Exome Sequencing).

    מדובר באחת הבדיקות הגנטיות המתקדמות והמשמעותיות ביותר כיום, שבדרך כלל מעוררת לא מעט שאלות:

    האם היא באמת יכולה לאבחן אוטיזם?

    למה הרופאים ממליצים עליה גם אחרי שכבר יש אבחון מסודר?

    ואיך המידע הזה יכול לעזור לילד שלך בפועל? 

    אז חשוב לי להבהיר כבר עכשיו- בדיקת אקסום לא יכולה לאבחן אוטיזם ASD, אבל היא יכולה לעזור בזה שנותנת מידע על הרקע הגנטי של העובר או הילד וכך מאפשר לנו לתת מענה מדוייק יותר לצרכים ההתפתחותיים שלו. 

    במאמר זה נצלול לעומק עולם הגנטיקה ונבין בדיוק מהי בדיקת אקסום ואיך היא מתבצעת. נגלה אילו דלתות היא יכולה לפתוח בשבילכם-  החל מדיוק הטיפולים הפרא-רפואיים ועד לזיהוי צרכים רפואיים נלווים. 

    אם את מחפשת תשובות ברורות בתוך ים של מידע, הגעת למקום הנכון.

    מה זה בדיקת אקסום?

    בדיקת אקסום היא בדיקה גנטית שמסתכלת על המידע הגנטי של הילד, כדי לנסות להבין אם יש בו שינויים שיכולים להיות קשורים לבעיות בהתפתחות.

    לכל אחד מאיתנו יש בגוף חומר גנטי שנקרא DNA. החומר הזה מכיל את ההוראות שלפיהן הגוף מתפתח ומתפקד. לפעמים יש שינויים קטנים בהוראות האלה ובחלק מהמקרים הם יכולים להיות קשורים למצבים רפואיים או התפתחותיים, כמו אוטיזם ASD.

    בדיקת אקסום מתמקדת בחלקים של ה־DNA שנחשבים למשמעותיים במיוחד (אקסונים). אלו חלקים קטנים יחסית, אבל הם אחראים על פעולות חשובות בגוף ושינויים בהם נמצאו כקשורים להרבה מההפרעות הגנטיות המוכרות.

    זו בדיקה שמנסה לבדוק את “הליבה” של המידע הגנטי – כדי לראות אם יש שם רמזים שיכולים לעזור להבין טוב יותר את הרקע הגנטי של הילד או של העובר.

    מה הקשר בין בדיקת אקסום לאוטיזם ASD?

    בדיקת אקסום לא מאבחנת אוטיזם ASD, אבל היא יכולה לעזור לפעמים בזיהוי הרקע הגנטי שיכול להיות קשור לאוטיזם ASD או לקשיים התפתחותיים נלווים.

    אצל חלק מהילדים עם אוטיזם ASD, בדיקת אקסום מצליחה לזהות שינוי גנטי שידוע כקשור להפרעות התפתחותיות. במקרים אחרים לא מוצאים ממצא גנטי ברור (זה מצב נפוץ ומוכר).

    הבדיקה הזו יכולה גם לפעמים לגלות שינוי גנטי משמעותי כבר במהלך ההריון, גם כשההריון נראה תקין וכל בדיקות המעקב השגרתיות חוזרות תקינות.

    העניין הוא שגם אם בדיקת אקסום יוצאת תקינה, זה לא שולל אוטיזם ASD, ולא שולל בהכרח קיום של רקע גנטי אחר שיכול להשפיע על ההתפתחות.

    מה אפשר לבדוק באמצעות בדיקת אקסום?

    עושים בדיקת אקסום כדי לבדוק את הסבירות לאבחנה רפואית כלשהי, לרב כשקיים רקע גנטי במשפחה כמו-

    • אוטיזם ASD

    • פיגור שכלי

    • ניוון שרירים

    • חירשות

    • הפרעות התפתחות וגדילה

    הבדיקה יכולה להתבצע כבדיקה רחבה של האקסום כולו, או כבדיקה שמתרכזת רק בגנים שקשורים לאבחנה מסוימת ולא בודקת את כל הגנים.

    איך מתבצעת בדיקת אקסום?

    בדיקת אקסום מתבצעת בטכנולוגיה מתקדמת שנקראת ריצוף מהדור החדש (NGS – Next Generation Sequencing).

    אפשר לבצע את הבדיקה:

    • במהלך ההריון – באמצעות דגימת מי שפיר או סיסי שליה

    • לאחר הלידה – באמצעות בדיקת דם של התינוק או של אדם בוגר

    משך הזמן עד לקבלת תשובות הוא בדרך כלל כ־4–5 שבועות

    מה היתרונות של בדיקת אקסום?

    בהשוואה לבדיקות גנטיות אחרות, בדיקת אקסום-

    • בודקת אלפי גנים בו־זמנית

    • מאפשרת לזהות שינויים גנטיים קטנים מאוד

    • יכולה לגלות יותר הפרעות גנטיות מאשר בדיקות גנטיות מצומצמות יותר

    המגבלות של בדיקת אקסום

    לבדיקה יש גם מגבלות שחשוב להכיר-

    • מדובר בבדיקה מורכבת יחסית שלוקחת זמן
    • היא אינה מזהה את כל ההפרעות הגנטיות
    • תוצאה תקינה אינה שוללת בוודאות קיום של בעיה גנטית

    הבדיקה אינה מזהה חוסרים או תוספות גדולות של חומר גנטי ושינויים גנטיים שקיימים רק בחלק קטן מהתאים (מצב שנקרא מוזאיקה – Mosaicism)

    איך מפענחים את תוצאות בדיקת האקסום?

    בשלב הפענוח משווים את הרצף הגנטי של הנבדק לרצף של אדם בריא, ובודקים האם קיימים שינויים משמעותיים. לפעמים מבצעים בדיקת אקסום טריו- בדיקה של הילד ושל שני ההורים יחד. בדיקה כזו יכולה לעזור להבין אם השינוי עבר בתורשה או הופיע לראשונה אצל הילד.

    בבדיקה מתגלים שינויים גנטיים רבים מאוד, אך רובם הם חלק מהשונות הטבעית בין בני אדם ואינם גורמים לבעיה רפואית.

    אילו תוצאות אפשר לקבל?

    בדיקת אקסום יכולה להפיק שלושה סוגים של תוצאות:

    1. לא נמצא שינוי גנטי שידוע כגורם להפרעה

    2. נמצא שינוי גנטי שידוע כגורם להפרעה

    3. נמצא שינוי שהמשמעות הרפואית שלו אינה ברורה

    במקרים שבהם התוצאה אינה חד־משמעית, מפנים לייעוץ גנטי ולפעמים גם לבדיקות נוספות.

    למה הרופאים כל כך ממליצים על הבדיקה גם אחרי האבחון?

    יש הרבה הורים שמרגישים שלוחצים עליהם לבצע את הבדיקה, רק כדי להעשיר מאגרי נתונים למחקר ומרגישים שאין להם רווח אישי מהתהליך.

    בתכלס, זה נכון!

    המידע באמת מסייע למדע, אבל הסיבה המרכזית להמלצה הזו היא התועלת הישירה לילד שלכם.

    לפעמים יש אבחון של אוטיזם ASD , אבל ברקע יש תסמונות נוספות שיכולות לכלול מגבלות פיזיות שדורשות מענה איכותי. הפענוח הגנטי הזה מאפשר לראות תמונה רחבה יותר של המצב הפיזי של הילד.ה ולשמש כ"מפת דרכים"- זה יכול לעזור לרופאים להפסיק לנחש ולהתחיל לדייק.

    בזכות הבדיקה הזו לפעמים מגלים שיש  צורך במעקבים רפואיים נוספים (כמו שמיעה או תפקוד של מערכות אחרות) ולעזור בבחירת הטיפולים המדויקים ביותר עבור הילד.ה שלכם כך שאולי תוכלו לחסוך זמן יקר ומשאבים, ולמצוא תשובות מדוייקות יותר לגבי הצרכים של הילד.ה שלכם.

    מימון בדיקת אקסום בישראל

    בדיקת אקסום איננה ממומנת באופן אוטומטי לכל אחד דרך סל הבריאות וקופת החולים.

    לפעמים אפשר לקבל מימון או החזר כשמומחה מתחום הייעוץ הגנטי מאשר שיש סיבה רפואית חזקה לבצע אותה, לפי הקריטריונים שנקבעים.

    אם אין אישור כזה, בדרך כלל עושים את הבדיקה באופן פרטי, בעלות של כמה אלפי שקלים. בחלק מהמקרים ניתן לקבל החזרים חלקיים דרך ביטוח בריאות פרטי, או ביטוח משלים של קופת החולים, בהתאם לתנאי הפוליסה.

    לסיכום: בדיקת אקסום ככלי לדיוק הטיפול בילד

    בדיקת אקסום היא כלי גנטי מתקדם שנועד לזהות שינויים ב-DNA שעשויים להיות קשורים לאוטיזם (ASD) או לעיכובים התפתחותיים אחרים.
    למרות שהיא אינה מחליפה אבחון קליני-התנהגותי, היא מהווה "מפת דרכים" קריטית שמאפשרת לרופאים ולמטפלים להפסיק לנחש ולהתחיל לדייק: החל מהתאמת טיפולים פרא-רפואיים ועד לזיהוי צרכים רפואיים נלווים, כמו בעיות שמיעה או תפקוד של מערכות אחרות.
     
    ברור של הרקע הגנטי הוא צעד משמעותי בדרך להענקת המענה המדויק והאיכותי ביותר לצרכים ההתפתחותיים של הילד.ה שלכם.

    שאלות נפוצות ותשובות

    האם בדיקת אקסום יכולה לאבחן אוטיזם (ASD)?

    לא. אבחון אוטיזם הוא אבחון קליני-התנהגותי. בדיקת אקסום היא כלי גנטי שנועד לאתר את הגורם או הרקע הגנטי שעלול להיות קשור לאבחנה, אך היא אינה מחליפה את תהליך האבחון עצמו.

    המטרה היא לייצר "מפת דרכים" לטיפול. זיהוי גנטי ספציפי מסייע לרופאים לדייק את סוג הטיפולים הפרא-רפואיים, לאתר צורך במעקבים נוספים (כמו שמיעה) ולמנוע "ניחושים" בדרך הטיפול בילד.

    • ממש לא. תוצאה תקינה רק אומרת שלא נמצא שינוי גנטי במנגנונים שנבדקו. האבחנה של הילד נותרת בעינה, וייתכן שקיים רקע גנטי אחר שהטכנולוגיה הנוכחית עדיין לא יודעת לזהות.

    בדיקת אקסום היא "רשת רחבה" יותר. בעוד שבדיקות רגילות בוחנות גנים בודדים, האקסום סורק אלפי גנים בו-זמנית ויכול לזהות שינויים קטנים מאוד (מוטציות) שבדיקות מצומצמות עלולות לפספס.

    הבדיקה פשוטה מאוד לנבדק: במהלך ההיריון היא מבוצעת דרך מי שפיר או סיסי שליה, ולאחר הלידה היא מתבצעת באמצעות בדיקת דם רגילה מהילד (ולעיתים גם מההורים).

    זו בדיקה שבה דוגמים את הילד ושני ההורים יחד. היא עוזרת למומחים להבין האם שינוי גנטי שנמצא אצל הילד הגיע בתורשה מאחד ההורים או שהוא שינוי "חדש" (De-novo) שהופיע לראשונה אצל הילד

    מדובר בבדיקה מורכבת הדורשת פענוח מעבדתי מעמיק, ולכן זמן ההמתנה הממוצע נע בין 4 ל-5 שבועות.

    ממש לא. למרות שהנתונים עוזרים למדע להתקדם, המטרה הראשונה והעיקרית של הרופאים היא התועלת האישית של הילד שלכם- התאמת טיפול מדויק, חיסכון בזמן יקר ומציאת תשובות להורים.

    הבדיקה אינה ממומנת אוטומטית לכולם. היא עשויה לקבל מימון או החזר מהקופה או מהביטוחים הפרטיים רק אם מומחה גנטי מאשר שיש הצדקה רפואית לפי הקריטריונים. אחרת, היא מבוצעת באופן פרטי.

    זו תוצאה שבה נמצא שינוי בגנים, אך המדע עדיין לא יודע לומר בוודאות אם הוא מזיק או שהוא חלק מהשונות הטבעית בין בני אדם. במצב כזה, לרוב יומלץ על המשך מעקב וייעוץ גנטי.

    אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
    אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
    להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

    Picture of גלית ברנהולץ

    גלית ברנהולץ

    מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
    "גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך, יחד עם הילה עובדה
    מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

    צרו קשר

     

    השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

    פרטי התקשרות

    more insights

  • ילד עם אוטיזם ASD בזמן אזעקות: ההתמודדות של ילדים.ות על הספקטרום וההורים שלהם בזמן מלחמה

    ילד עם אוטיזם ASD בזמן אזעקות: ההתמודדות של ילדים.ות על הספקטרום וההורים שלהם בזמן מלחמה

    ילד עם אוטיזם ASD בזמן אזעקות: ההתמודדות של ילדים.ות על הספקטרום וההורים שלהם בזמן מלחמה

    המלחמה טלטלה את השגרה של כולנו, הורים לילדים.ות בכל הגילאים. אבל כשמדברים על משפחות של ילדים עם אוטיזם ASD, האתגר אפילו גדול עוד יותר.  כשהשגרה נשברת, הטיפולים בהולד והאזעקות הופכות לחלק מהיום-יום, קל מאוד להרגיש חוסר אונים ושחיקה. 

    איך עוזרים לילד עם אוטיזם בזמן אזעקות? מה יעזור לו להבין את המצב? מה עושים כשהוא מסרב להיכנס לממ"ד? ואיך אתם, ההורים, יכולים למצוא רגע של נשימה בתוך הכאוס?

    במאמר הזה תמצאו כלים מעשיים שיעזרו לכם ולילד.ה שלכם לעבור את התקופה הזו קצת יותר בטוב.

    אמא אובדת עיצות במהלך המלחמה

    גם הורים לילדים ללא אוטיזם מתקשים בזמן מלחמה

    לפני שמדברים על האתגרים הייחודיים של ילדים עם אוטיזם ASD בזמן מלחמה,

    חשוב לי להדגיש- כל הורה שחי במציאות של אזעקות ומלחמה מתמודד עם קושי!

    ילדים רבים  (גם ילדים נוירוטיפיקליים)  חווים בתקופות כאלה פחדים, קשיי שינה, הרטבות לילה, רגישות לרעשים, שינוי בהתנהגות והיצמדות להורים. הרבה הורים מוצאים את עצמם מותשים, מודאגים ולפעמים גם חסרי אונים.

    מחקרים מראים שמלחמה משפיעה על הבריאות הנפשית של ילדים והורים בכלל האוכלוסייה, ולא רק במשפחות עם אוטיזם  (Rozenblat et al., 2024). עם זאת, כשלילד יש אוטיזם ASD, חלק מהקשיים האלה יכולים להופיע בעוצמה גבוהה יותר, בקצב גבוה יותר או להופיע בצורות אחרות.

    לכן לפעמים הורה לילד עם אוטיזם ASD צריך לפעול בדרכים מעט שונות כדי לעזור לו להתמודד.

    למה אזעקות ומלחמה קשים במיוחד לילדים עם אוטיזם ASD 

    אחד המאפיינים הבולטים של אוטיזם ASD הוא צורך חזק ביציבות, חזרתיות וסדר.

    כשהמציאות משתנה באופן פתאומי, למשל בזמן אזעקות, מעבר לממ"ד או שינוי בשגרה — ילדים עם אוטיזם ASD יכולים לחוות בלבול ומצוקה ובהתאמה- יכולה להופיע עלייה בתדירות או בעוצמה של התנהגויות מאתגרות.

    יש כמה גורמים מרכזיים שמקשים על ילדים עם אוטיזם בזמן אזעקות ובתקופות חירום, אנסה להתייחס למרכזיים שבהם:

    שינויים חדים בשגרה

    בזמן מלחמה לפעמים נפגעת הנגישות למסגרות חינוכיות, טיפולים פרא־רפואיים ושירותי תמיכה. היעדר טיפולים יכול להשפיע על התפקוד וההתנהגות של הילד.ה, במיוחד כאשר מדובר בשירותים קבועים שהוא רגיל אליהם (Aviad, Shnitzer-Meirovich & Gur, 2024).

    פחד מאזעקות ועומס חושי

    אזעקות, רעשי פיצוץ ושינויים בסביבה יכולים להיות קשים במיוחד עבור ילדים.ות עם רגישות חושית. אצל חלק מהילדים הרעש הפתאומי עלול לעורר תגובת פחד חזקה או מצוקה.

    קושי להבין את המצב

    המורכבות של מלחמה- מי נגד מי, למה זה קורה ומה צפוי בהמשך… יכולה להיות קשה להבנה עבור ילדים וילדות עם אוטיזם ASD. בנוסף לכל זה הילדים מרגישים אותנו.

    גם אם הילד שלכם יודע לזהות ולשיים רגשות וגם אם לא- תהיו בטוחים שהוא מרגיש שמשהו שונה עכשיו.

    ואפילו אם הסברתם לגבי המצב וסיפרתם לילד שלכם שאתם קצת לחוצים ומודאגים עכשיו, עדיין הוא קולט עומס רגשי ואין לו בהכרח את היכולת להבין עד הסוף מה הוא מרגיש ומה קורה לאנשים שסביבו.

    מלחיץ.

    אז מה? נשמור על הילד ונסתיר ממנו את האמת?

    הורות לילד עם אוטיזם ASD בזמן מלחמה

    הורות לילד.ה עם אוטיזם ASD דורשת משאבים רבים גם בשגרה- תיאום טיפולים, קשר עם מסגרות חינוכיות, התמודדות עם התנהגויות מאתגרות ופעמים גם עם תחושת בדידות.

    מחקרים מראים שגם בתקופות רגילות, הורים לילדים עם אוטיזם ASD מדווחים על רמות גבוהות יותר של לחץ, חרדה ועייפות בהשוואה להורים לילדים ללא אוטיזם (Aviad et al., 2024).

    בזמן מלחמה הלחץ הזה יכול לגדול עוד יותר.

    אחד המושגים שנחקרו בהקשר הזה הוא שחיקה הורית (Parental Burnout) — מצב של תשישות רגשית ופיזית מתמשכת שקשורה לתפקיד ההורי. מחקרים שנערכו בישראל מראים שכשהתנהגויות מאתגרות של הילד.ה מתגברות, הסיכון לשחיקה הורית עולה בהתאמה (Shnitzer-Meirovich et al., 2024).

    מה יכול לעזור לילד עם אוטיזם ASD  בזמן אזעקות ומלחמה?

    אל נוכח המורכבות של התקופה, חשוב שנכיר בכמה  גורמים שיכולים לעזור למשפחות להתמודד:

    • לנסות ליצור שגרה חדשה (זמנית)
    • להשתמש במקורות תמיכה זמינים
    • לנסות ולשפר את היכולת שלכם לווסת את הרגשות שאתם חווים כרגע 

    יצירת שגרה חדשה

    גם אם השגרה הישנה נשברה, אפשר לנסות ליצור שגרה חדשה (שיכולה להשתנות בהתאם לצרכים שלכם לאורך השבוע)

    למשל:

    • סדר יום קבוע בבית
    • זמני פעילות\מסך ברורים
    • שעת שינה קבועה (גם אם היא שונה משעת השינה המקורית)
    • הכנה מראש לשינויים (ככל שניתן)

     

    שגרה צפויה יכולה לעזור לילד.ה להרגיש בטוח יותר גם בתקופה לא יציבה.

    שימוש במקורות תמיכה

    תמיכה חברתית נמצאה כאחד הגורמים המשמעותיים ביותר שעוזרים להפחית את הלחץ שההורים חווים. 

    אפשר למצוא את התמיכה הזו אצל בני משפחה, חברים, אנשי מקצוע או הורים אחרים לילדים עם אוטיזם ASD. 

    ומה עם השכנים בדלת ממול? ישבתם איתם כבר להפסקת קפה קטנה כדי רגע להתאוורר? 

    מפגש עם שכנה כמקור תמיכה

    ויסות רגשי של ההורה בזמן מלחמה

    “פיתוח מיומנויות ויסות רגשי אצל ההורה”- זו כותרת גדולה מאוד, שלפעמים נשמעת קצת כמו איזה יעד טיפולי בומבסטי.

    במציאות, ויסות רגשי הוא תהליך של חיים שלמים- וכולנו נמצאים בו כל הזמן, במיוחד כשהמציאות סביבנו רוויית מתח.

    אז למה תמיד מציינים את זה כאיזה פתרון קסם שיקל על הילדים? 

    כי אין לנו ההורים שום דרך לעזור לילד שלנו, אם אנחנו לא דואגים לעצמנו. זה פשוט לא יכול לעבוד. (אני אוהבת תמיד להשתמש בדימוי של מה קורה במצב חירום בטיסה. מסכות החמצן יורדות אוטומטית ומי אמור לעטות את המסכה ראשון? ההורה או הילד? למה?)

    במקום לחשוב על שינוי גדול, לפעמים כדאי לשאול שאלות פשוטות:

    • מה עוזר לי להיות קצת יותר רגועה בתוך כל הכאוס הזה?
    • מה עזר לי בעבר כשהייתי בסטרס?
    • באילו דרכים אני רגיל להרגיע את עצמי?
    • את מי אני יכולה לשתף כשקשה לי?
    • מה בתוך השגרה שלי נותן לי כוח?

     

    הכוונה היא לא רק לרגעים של משבר מול הילד, אלא דווקא למה שאפשר לעשות באופן מניעתי, כדי למלא קצת את המצברים.

    לפעמים זו שיחה עם חבר, לפעמים הליכה קצרה, לפעמים כמה דקות של שקט. הפעולות הקטנות האלו לא מעלימות את המתח,

    אבל הן יכולות לעזור לכם להישאר יציבים יותר בתוך מציאות לא יציבה.

    שתי דרכים יישומיות לעזור לילד עם אוטיזם ASD בזמן אזעקה

    ברור לי שאם הגעתם עד לכאן וקראתם את המאמר הקצרצר שלי, בא לכם לקבל איזה טיפ או שניים כדי שתהיה איזו הקלה קטנה בשגרת היום יום.

    אז הנה שתי הצעות קטנות שיכולות לשנות את התמונה כבר עכשיו:

    1.שימוש בסיפור חברתי

    אחד הכלים הטיפולים שעוזרים לנו לשפר את ההבנה של ילדים וילדות עם אוטיזם ASD , הוא סיפור חברתי. 

    מדובר בטקסט קצר ואיורים שמותאמים בדיוק לרמה השפתית של הילד.ה, הטקסט מתאר מצב מסוים ומסביר מה קורה, אילו תחושות אולי עולות ומה אפשר לעשות.

    סיפור איכותי כולל שלושה מרכיבים עיקריים:

    • תיאור של המצב
    • התייחסות לחוויה ולרגש של הילד.ה
    • הכוונה למה כן ניתן לעשות

     

    כדי שהסיפור יהיה באמת יעיל, חשוב להתאים אותו לילד.ה הספציפי. לכן, מומלץ להיעזר באחת המטפלות של הילד- למשל קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, מנתחת התנהגות או מטפלת רגשית.

    ההמלצה שלי היא לספר לילד.ה את הסיפור בזמן נח, בכיף ולא בדיוק בזמן האזעקה או השהות בממד. אחרי שתספרו אותו לילד.ה, תמקמו אותו במיקום זמין בבית, כדי שילד.ה יוכל לגשת אליו ולעיין בו מתי שהוא רוצה. 

    יש ילדים.ות שרוצים לקרוא את הסיפור שלהם שוב ושוב כי זה עוזר להם לארגן ולהבין את המידע, יש כאלו שלא ירצו לעיין בו בכלל ויש ילדים.ות שמיד כשתקראו להם את הסיפור יפתחו אתכם בשיחה מעניינת בנושא.

    מנקודת המבט המקצועית שלי  הרווח המרכזי שאפשר להשיג מהקראת סיפור חברתי, הוא העברת מסר לילד.ה שאנחנו ההורים רוצים ומסוגלים לדבר איתו על נושאים רגישים. ממש כלי ליצירת שיח ואינטימיות בקשר.

    (הערת שוליים חשובה: במקרים של התערבות טיפולית סביב נושא מסויים, סיפור חברתי הוא כלי משלים להתערבות שלמה ולא יכול להחליף שימוש באסטרטגיות טיפוליות נוספות.)

    2.שמירת חפצים מועדפים לשהייה בממ"ד

    רעיון נוסף שיכול לעזור לילדים בזמן אזעקות הוא להכין מראש 2–3 פריטים שהילד מאוד אוהב, שישמשו להרגעה או להעסקה בזמן השהייה בממ"ד.

    למשל:

    • צעצוע קטן אהוב
    • משחק קצר
    • חפץ חושי שמרגיע את הילד (פיג'טיוס, שמיכת כובד, זניות ועוד)

     

    אבל יש כאן עיקרון חשוב- כדי שהחפצים האלה באמת יעזרו, כדאי להגביל את הגישה אליהם רק לזמן השהייה בממ"ד.

    אם הילד משחק בהם כל הזמן, הם יאבדו את הערך המיוחד שלהם. סביר להניח שבשלב מסוים הוא ישתעמם מהם, ואז תמצאו את עצמכם כל הזמן מחפשים פתרונות חדשים.

    כשהחפצים נשמרים במיוחד לממ"ד, הם יכולים להפוך למשהו שהילד מצפה לו, ולעזור להפחית את המתח בזמן האזעקה.

    חפץ חושי

    סיכום

    מלחמה היא תקופה מורכבת עבור כל משפחה, אבל כשבמשפחה יש ילד.ה עם אוטיזם ASD- השינויים החדים בשגרה, הפסקת טיפולים, העומס החושי והמתח הסביבתי יכולים להקשות במיוחד.

    גם אתם ההורים נמצאים תחת לחץ גדול מאוד! עם זאת, יש כמה  גורמים שיכולים לעזור:

    • יצירת שגרה ברורה ככל האפשר
    • שימוש במקורות תמיכה
    • דאגה למשאבים הרגשיים שלכם 
    • שימוש בכלים מותאמים כמו סיפור חברתי או חפצים חושיים.

     

    צעדים קטנים כאלו יכולים לעזור למשפחה כולה לעבור את התקופה בצורה יציבה יותר.

    שאלות נפוצות ותשובות

    האם ילדים עם אוטיזם ASD מגיבים אחרת למלחמה ולאזעקות?

     כן, אצל חלק מהילדים על הספקטרום השינויים החדים בשגרה, הרעש, חוסר הוודאות והעומס הרגשי עלולים לעורר תגובה חזקה יותר. זה יכול להתבטא בחרדה, קושי להירדם, היצמדות להורים, עלייה בהתנהגויות מאתגרות או קושי להירגע אחרי אזעקה.

    אזעקה משלבת כמה אלמנטים שקשים להרבה ילדים עם אוטיזם ASD : רעש חזק, הפתעה, לחץ של המבוגרים, מעבר מהיר למרחב מוגן ושבירה מיידית של השגרה. עבור ילד שזקוק לחזרתיות ולצפיות, זו יכולה להיות סיטואציה מציפה מאוד.

    כדאי להכין מראש, ולא רק ברגע האמת. אפשר לתרגל הליכה לממ"ד, להשתמש בסיפור חברתי, להכין חפץ מרגיע או משחק קבוע למרחב המוגן, ולהסביר לילד בשפה פשוטה מה קורה ומה עושים.

    קודם כל, זוכרים שזו תגובת מצוקה ולא "דווקא". מדברים בקצרה, בטון רגוע ככל האפשר, ועוזרים לילד לעבור את הסיטואציה בצורה הכי פשוטה שאפשר. בסופו של דבר אתם אחראים לבטחון הפיזי של הילד שלכם, לכן תעשו כל מה שצריך כדי שיהיה מוגן. אחרי האירוע אפשר לחשוב מה יכול לעזור בפעם הבאה: סיפור חברתי, תרגול, חפץ מועדף או התאמה אחרת.

    ברוב המקרים כן, אבל בצורה פשוטה, קצרה ומותאמת. לא חייבים להעמיס בפרטים. מספיק לומר שיש מצב לא בטוח בחוץ, וכשיש אזעקה הולכים למקום ששומר עלינו. המטרה היא לא להפחיד, אלא לעזור לילד להבין מה קורה.

     אם יש שינוי ברור ומתמשך בהתנהגות, בשינה, באכילה, ברמת החרדה, בתוקפנות, בהסתגרות או בתפקוד היומיומי- כדאי לשים לב. אם אתם מרגישים שהילד לא חוזר לעצמו, או שהקושי רק הולך ומחמיר, מומלץ להתייעץ עם אשת מקצוע שמכירה אותו.

    בתקופות חירום לפעמים עושים התאמות זמניות כדי לעבור את המשבר. זה לא אומר שצריך לוותר על כל הגבולות, אבל כן אפשר להיות גמישים יותר אם זה עוזר לילד להרגיש בטוח ומווסת. אחר כך אפשר לחזור בהדרגה למה שהיה קודם.

    לא תמיד אפשר להיות רגועים, וזה גם בסדר. אבל כן אפשר לחשוב מה עוזר לך להתייצב קצת: שיחה עם אדם קרוב, תנועה, כמה דקות שקט, חלוקת עומס עם בן או בת הזוג, או תמיכה מאיש מקצוע. כשההורה קצת יותר מוחזק, גם לילד קל יותר.

    כן, במיוחד אם הוא מותאם לילד עצמו. סיפור חברתי טוב עוזר לילד להבין מה קורה, מה הוא עלול להרגיש ומה כן אפשר לעשות. הוא לא מעלים פחד, אבל יכול להכניס סדר, שפה ותחושת שליטה בתוך מצב מלחיץ.

    שלא צריך לפתור הכול. המטרה היא לא לגרום לילד לא לפחד בכלל, אלא לעזור לו לעבור את התקופה עם יותר ביטחון, יותר הבנה ויותר תמיכה. וגם ההורה לא צריך להיות מושלם, רק לנסות להחזיק את המצב צעד אחר צעד.

    מקורות

    Rozenblat, S., Nitzan, T., Matz Vaisman, T., Shusel, R., Rum, Y., Ashtamker, M., Golan, O., Dinstein, I., & Koller, J. (2024). Autistic children and their parents in the context of war: Preliminary findings. Stress and Health, 40(5), e3442. doi.org (p.12

    Aviad, S., Shnitzer-Meirovich, S., & Gur, A. (2024). Parental burnout in Israeli parents of children with ASD during wartime: The role of child behavior, parental emotion regulation, stress, and social support. Journal of Autism and Developmental Disorders. doi.org (p. 1

    אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
    אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
    להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

    Picture of גלית ברנהולץ

    גלית ברנהולץ

    מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
    "גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך, יחד עם הילה עובדה
    מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

    צרו קשר

     

    השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

    פרטי התקשרות

    more insights

  • אוקסיטוצין ואוטיזם ASD: מה הקשר?

    אוקסיטוצין ואוטיזם ASD: מה הקשר?

    אוקסיטוצין ואוטיזם ASD: מה הקשר?

    יכול להיות שהורמון אחד יכול לשנות את הדרך שבה ילדים עם אוטיזם ASD מרגישים, מתקשרים ומתנהגים? הדיבור על אוקסיטוצין – מה שנקרא בשפת העם "הורמון האהבה" – הפך בשנים האחרונות לפופולרי במיוחד, בקרב הורים ואנשי מקצוע מתחום הטיפול באוטיזם. מדובר בהורמון שמופרש בגוף באופן טבעי במצבי קרבה, מגע, קשר ואינטימיות. הוא מעורב בתחושות של אמון, חיבור רגשי והפחתת פחדים. לכן, נשאלת השאלה: האם ניתן להשתמש בו כדי לסייע לילדים על הרצף האוטיסטי?

    אז מה באמת יודעים על אוקסיטוצין ואוטיזם ASD? האם מדובר בהבטחה רפואית או בתקווה מוקדמת מדי?

    מה זה בכלל אוקסיטוצין?

    אוקסיטוצין הוא הורמון וגם נוירוטרנסמיטור – זאת אומרת שזה חומר שהגוף מייצר שפועל גם בגוף וגם במוח. הוא משתחרר למשל בזמן לידה, הנקה ומגע חברתי. הוא מעורב בתהליכים של קשר רגשי, אמון, והפחתת פחד. לכן, קל להבין למה חוקרים חושבים שאולי הוא קשור לאוטיזם – במיוחד בהתחשב בקשיים החברתיים שמאפיינים רבים מהילדים על הספקטרום.

    מה זה בכלל אוקסיטוצין? אוקסיטוצין הוא הורמון וגם נוירוטרנסמיטור – זאת אומרת שזה חומר שהגוף מייצר שפועל גם בגוף וגם במוח. הוא משתחרר למשל בזמן לידה, הנקה ומגע חברתי. הוא מעורב בתהליכים של קשר רגשי, אמון, והפחתת פחד. לכן, קל להבין למה חוקרים חושבים שאולי הוא קשור לאוטיזם – במיוחד בהתחשב בקשיים החברתיים שמאפיינים רבים מהילדים על הספקטרום.

    יש קשר גנטי־ביולוגי בין אוקסיטוצין לאוטיזם?

    במחקר שנערך בהולנד (Rijlaarsdam et al., 2016) בדקו דגימות דם מחבל הטבור של תינוקות ובחנו תהליכי מתילציה (שינויים כימיים המשפיעים על ביטוי גנים) באזור הגן שאחראי על קולטני אוקסיטוצין. החוקרים מצאו קשר בין רמת מתילציה גבוהה – לבין סיכוי גבוה לאבחנה עתידית של אוטיזם.

    מה המשמעות של המחקר הזה?

    החוקרים גילו שכבר בלידה אפשר לזהות מידע ביולוגי שקשור לקליטה של אוקסיטוצין, המידע הזה יכול לגרום לנו כהורים ומטפלים לפעול בצורות שונות כדי להשפיע על ההתפתחות החברתית של הילד.ה בהמשך. יחד עם זאת, חשוב להדגיש: לא מדובר פה בבדיקה שיכולה להחליף אבחון, אלא ממצא שמחזק את ההבנה שיש גם בסיס ביולוגי־מוחי לחלק מהקשיים שמזוהים אצל ילדים על הספקטרום.

    האם טיפול באוקסיטוצין עוזר?

    זו שאלה גדולה – והתשובה מורכבת. מספר מחקרים ניסו לבדוק אם מתן אוקסיטוצין (בדרך כלל באמצעות ספריי לאף) עשוי לשפר תפקודים חברתיים אצל ילדים על הספקטרום.

    מטא-אנליזה מקיפה שפורסמה ב־2024 (Tian et al.) סקרה 18 מחקרים שכללו 496 משתתפים ומצאה שיפור קל במדדים של "הסתגלות חברתית", אך לא נמצאה השפעה מובהקת על תסמיני הליבה של האוטיזם.

    מה שאומר ש – יתכן שיפור כללי, אבל לא שינוי עמוק שנוגע בלב התפיסה החברתית והתפקוד החברתי.

    טיפול באוקסיטוצין לאוטיזם יכול לתרום לשיפור כללי, אבל לא שינוי עמוק שנוגע בלב התפיסה החברתית והתפקוד החברתי.

    מה עם תופעות לוואי?

    חלק מההורים מביעים פחד לגבי השפעה של הורמונים על ילדים (ובצדק!) 

    סקירה שיטתית מ־2017 (Cai et al.) שסקרה דיווחים על תופעות לוואי בשימוש ממושך באוקסיטוצין אצל ילדים, מצאה שהטיפול נחשב בטוח יחסית לתקופות קצרות. עם זאת, אין מספיק מידע על השפעות בטווח הארוך, במיוחד אצל ילדים צעירים. לכן, כל ניסיון בטיפול כזה צריך להתבצע תחת פיקוח רפואי הדוק, ורק לאחר הערכה מקיפה שמתחשבת בפרופיל ההתפתחותי, מצבו הבריאותי של הילד, והעדפות ההורים.

    אז למה ממשיכים לחקור?

    כי הממצאים מעניינים – גם אם הם עדיין לא חד משמעיים. העובדה שקולטני אוקסיטוצין פועלים אחרת אצל חלק מהילדים על הספקטרום, פותחת כווני חשיבה חדשים על הבסיס הנוירולוגי והגנטי של אוטיזם. יכול להיות שבעתיד, בזכות טיפולים מותאמים אישית – כמו טיפולים שמותאמים לפרופיל הגנטי או להמבנה הנוירולוגי של הילד – נוכל לדעת טוב יותר מי יכול להרוויח מהתערבות כזו ומתי. בינתיים, החוקרים ממשיכים לבדוק, ואנחנו ממשיכים לעקוב.

    שאלות נפוצות ותשובות

    יש בדיקה שיכולה לנבא אוטיזם לפי אוקסיטוצין?

     לא. גם אם יש ממצאים ביולוגיים, הם לא משמשים לאבחון. מדובר באינדיקציות למחקר עתידי בלבד.

    שניהם. הוא מופרש בגוף (הורמון) ופועל גם במוח (נוירוטרנסמיטור).

    רק אחרי הערכה מעמיקה על ידי רופא. חשוב לוודא שהטיפול מתאים לילד, שהוא נעשה תחת פיקוח רפואי במרפאות ייעודיות, ושיש הבנה לגבי המטרות שלו.

    בטווח הקצר – לרוב אין תופעות לוואי חמורות. בטווח הארוך – אין עדיין מספיק מידע.

    לא. הטיפול עדיין ניסיוני ברוב העולם.

    ממש לא. גם אם תהיה השפעה ביולוגית, היא לא מחליפה תהליכי למידה, תמיכה רגשית או הקניה של מיומנויות תקשורת.

    לא ידוע. רוב המחקרים בוצעו בילדים בגיל בית ספר, ויש מעט מאוד מידע על פעוטות.

    יכול להיות. יש השערות שמבנה גנטי מסוים משפיע על האפקט, אבל זה עדיין לא ברור.

    יכול להיות שבבית החולים הדסה בירושלים מתקיים מחקר בנושא, שווה לבדוק את הנושא ישירות בבית החולים.

    להמשיך להתעדכן, להיעזר באנשי מקצוע שמתעדכנים במחקר, ובעיקר – לקבל החלטות שמתאימות למשפחה שלך.

    מקורות

    • Rijlaarsdam, J. et al. (2016). Autism Research

    • Tian, Y. et al. (2024). Frontiers in Psychiatry – Meta-analysis

    • Martins, D. et al. (2022). Neuroscience & Biobehavioral Reviews

    • Cai, L. et al. (2017). Psychiatry and Clinical Neurosciences – Adverse events

    • Quintana, D. S., & Guastella, A. J. (2021). Frontiers in Psychology

    אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
    אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
    להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

    Picture of גלית ברנהולץ

    גלית ברנהולץ

    מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
    "גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך יחד עם הילה עובדה
    מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

    צרו קשר

     

    השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

    פרטי התקשרות

    more insights

  • כשהילד מחבק זרים: מה מסתתר מאחורי חיבוקים לא מותאמים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי ASD?

    כשהילד מחבק זרים: מה מסתתר מאחורי חיבוקים לא מותאמים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי ASD?

    כשהילד מחבק זרים: מה מסתתר מאחורי חיבוקים לא מותאמים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי ASD?

    חיבוק זו פעולה שנחשבת ברוב התרבויות לאקט אינטימי, שמור לבני משפחה, חברים קרובים או אנשים שיש ביניהם קשר רגשי. אבל מה עושים כשהילד שלנו, על הרצף האוטיסטי, ניגש ומחבק אנשים שהוא כמעט לא מכיר? זו בעיה? זו יוזמה חברתית מבורכת או ביטוי לקושי אחר? מצבים מהסוג הזה מטלטלים לא מעט הורים, ובצדק!

    כאמא, גם אני עברתי את המבוכה הזו, כשהבן שלי קפץ בכיף לחיבוק עם מישהי שהוא ראה לראשונה בעל האש אצל חברים כשהיה בן שנתיים. חייבת להודות שבאותו רגע לא ידעתי ממש איך או האם בכלל להגיב. הניסיון האישי והמקצועי שלי מלמד אותי שברוב המקרים מדובר בצורך ממשי – לא גחמה – ודווקא שם מתחיל המקום שלנו כהורים לפעול. אבל לא רק בזמן אמת, אלא גם לפני…

    למה זה קורה?

    כשילד עם אוטיזם יוזם חיבוק כלפי זר – זה יכול להיראות הכי חמוד בעולם, אבל זה  גם להעלות סימני שאלה. יכול להיות שיש לילד צורך בתחושה עמוקה, או שהוא מחפש מגע שמרגיע אותו. יכול להיות  גם שפשוט חיבוק זו הדרך היחידה שהוא מכיר כדי ליזום קשר חברתי, או שמסיבה כלשהי מעודדים אותו לחלק חיבוקים לכל עבר. חשוב להבין מה מקור ההתנהגות כדי שנוכל להגיב באופן מותאם.

    עניין חושי או יוזמה לתקשורת?

    ילדים עם אוטיזם הרבה פעמים חווים את העולם החושי בצורה שונה. חלקם נמשכים במיוחד למגע – מחבקים, נצמדים, מתלטפים – כדי לווסת את עצמם. במקביל, ילדים עם אוטיזם מתקשים ללמוד דרכים לתקשר עם הסביבה. חלקם לא יזמו תקשורת בכלל וחלקם יזמו בקצב היסטרי בצורה שלא תמיד מתאימה להקשר החברתי והקודים החברתיים. יש ילדים שיחבקו כדי ליצור קשר עם אחרים, פשוט כי חסרות להם התנהגויות אלטרנטיביות ברפרטואר.

    כשאת רוצה לבדוק אם מדובר בצורך חושי, כדאי לך לפנות למרפאה בעיסוק ולבקש ממנה למלא איתך "שאלון פרופיל סנסורי". זה כלי מצוין שיכול לספק תמונה רחבה לגבי הצרכים החושיים של הילד שלך, ההעדפות שלו והרגישויות שלו. בהקשר של חיבוקים- השאלון הזה יצייר תמונה קצת יותר ברורה לגבי מתי  הוא זקוק למגע ומאיזה סוג.

    אבל גם אם מתברר שהילד זקוק למגע – זה לא אומר שמעודדים אותו לחבק זרים. להפך- אנחנו רוצות לספק לו את הצורך הזה מראש, בדרכים בטוחות שלא יפגעו ברמת המוגנות שלו בעתיד. בהמשך הדרך חשוב שהילד עצמו ילמד איך לספק לעצמו את התחושות להן הוא זקוק, כדי שיגדל להיות מבוגר שמודע לצרכים ולרצונות שלו. המרפאה בעיסוק יכולה להמליץ ולהדריך אותך איך להשתמש באמצעים כמו שמיכה כבדה, עיסוי מרגיע או "חיבוק דב", כדי לתת מענה ולמנוע מראש את החיבוקים. מומלץ שבו זמנית- תמצאי דרכים אלגנטיות בעזרתן תוכלי למנוע ממנו את האפשרות לקבל את המענה הזה מאנשים זרים.

    אם את רוצה לבדוק אם מדובר ביוזמה תקשורתית, מומלץ שתתיעצי עם קלינאית התקשורת ו\או מנתחת ההתנהגות של הילד שלך. עצם זה שהילד שלך יוזם תקשורת עם הסביבה זה מבורך ומרגש! השאלה היא אם יש התנהגויות נוספות שיכולות לשרת אותו באותו האופן. האם הוא יודע לנופף לשלום? להגיש חפץ? לקרוא בשם של מישהו? כשאת מחליטה למנוע ממנו מגע פיזי עם זרים, חשוב שתדעי איזו אלטרנטיבה כן לטפח כדי שלא בטעות תכבי את היוזמה.  הילד רוצה תקשורת – ואנחנו ההורים צריכים ללמד אותו איך להשיג אותה.

    איך למנוע את היוזמה לחיבוק מראש?

    לפני שאשתף אותך באופן התגובה המומלץ, חשוב להבין שתהליכי למידה קורים במספר מישורים במקביל. יש פעולות שאת יכולה לעשות מראש, ביוזמתך שיתמכו בתהליך הלמידה ויש פעולות שכדאי שתעשי בזמן אמת כשזה כבר קורה. במקביל לכל זה תזכרי דבר חשוב- הילד שלך מתבונן בך ולומד מהדוגמה האישית שאת נותנת. גם אם זה נראה כאילו שהוא לא מסתכל, הכל נקלט ונרשם. לכן שווה שגם רגע תהי בהתבוננות על מצבים בהם את נפגשת עם אנשים זרים בנוכחותו. כל ילד לומד בצורה אחרת, יש כאלו שילמדו מתוך משחק, יש כאלו שישננו חוקים ויש כאלה שיתרמו ממידע שמונגש להם באופן חזותי (ציורים, ספרים וכו). 

    הנה מספר דוגמאות להתערבויות מניעה: 

    • סיפור חברתי– זה סיפור שנבנה במיוחד עבור הילד שלך, בנושא ספציפי, ברמת השפה שמתאימה לו, עם תמונות או סמלים. סיפור כזה יכול להמחיש לו בצורה ברורה- מה הוא מחפש בעזרת החיבוק ואיך הוא יכול להשיג את זה, בדרכים אחרות. כל ילד והסיפור שלו, שנבנה במיוחד בשבילו על ידי מטפלת פרא רפואית. כדי שהסיפור הזה יהיה איכותי, חשוב להבין קודם מה הכוונה של הילד ולשקף אותה בסיפור.

     

    • עיסוק בתכנים הרלוונטים בגן באופן קבוצתי – כשתפתחי שיח עם הגננת ותשתפי במחשבות שלך ובצורך של הילד שלך, תגלי בעצם שיש עוד ילדים בגיל הזה שמתמודדים עם האתגר הזה. הגננת יכולה להחליט להכניס את הנושא הזה לתוכן שמעבירה לכלל הילדים במסגרת מפגשים.

     

    • משחק בבובות – אם הילד שלך כבר למד מיומנויות משחק ונהנה לעשות את זה, אפשר לנסות ולהגיע אליו דרך הערוץ הזה. בתוך תרחיש של משחק אפשר לחשוף אותו ולתרגל איתו איך אומרים שלום? מה עושים כשנפגשים עם שכן? מה אפשר לעשות כשמרגישים בגוף תחושות שונות ועוד. שווה להתייעץ על הנושא הזה עם הקלינאית תקשורת ואפילו לבקש להצטרף לטיפול בגן כדי ללמוד איך לעשות את זה איתו.

     

    • שימוש בתמונות וסמלים – כחלק מההטרמה (שיחת הכנה) שאת נותנת לילד שלך לפני שיוצאים למקום ציבורי, את יכולה להדגיש בפניו איך יכול לקבל מענה לצורך התקשורתי\חושי שלו. כשבמקביל לדיבורים תראי לו גם תמונה או סמל, את תראי שהוא מצליח להחזיק במידע בצורה טובה יותר ולאורך זמן (מבטיחה). 

    איך להגיב בזמן אמת כשהילד מחבק אדם זר?

    אם לא הצלחת למנוע ופתאום זה קורה מולך – חשוב שתגיבי כדי שתהיה אחידות בין מה שאת אומרת למה שאת עושה ומאפשרת. ככה הילד שלך לומד שאת מתכוונת למה שאת אומרת. השאיפה היא להגיב בצורה רגועה אבל חד משמעית, עם המון אמפתיה כלפיו. תזכרי, ה"הגבלה" הזו שאת מציבה לו, נועדה להגן עליו וללמד אותו. 

    נוסחת הבסיס היא ללא כעס:

    • לעצור בעדינות: לעצור פיזית את הילד אם הוא בדרך לחיבוק.

    • להוכיח לו שאת רואה אותו ובעדו: "נראה לי שאתה רוצה להגיד שלום."

    • ללמד מה כן במקביל לעצירה הפיזית: "אתה יכול להגיד שלום עם הפה", "אתה יכול לנופף עם היד", "אתה יכול לתת לי חיבוק, אני כאן בשבילך". 

    התגובה צריכה להיות מיידית, מכבדת וברורה. ככל שנתרגל את זה, גם הילד ילמד את הדפוס החדש.

    הרגע הזה שבו כולם מחייכים – ואת עוצרת

    כשהילד שלך רץ לחבק מישהו זר, ואת יודעת שזה לא מתאים – הלב מתכווץ. לא רק בגלל שזה מעורר אצלך דאגה לגבי העתיד, אלא בגלל מה שאת מרגישה שאנשים אחרים יחשבו עלייך.
    את תוהה אם חושבים שאת אמא קשוחה מדי. אם את ה”אמא המוזרה הזאת“ שעוצרת את הילד מלהיות חמוד. אולי אפילו מרגישה צורך להתנצל בפני הסביבה – או בפני הילד עצמו.

    אבל בתוך כל זה, את יודעת – את לא סתם עוצרת חיבוק, את מחנכת את הילד שלך לתקשורת מתאימה. את לא מכבה אהבה, את מלמדת גבולות.
    וזה לא פשוט.יש רגעים שבהם את מחייכת בחזרה אל האנשים סביב, ובפנים את רק רוצה להסביר להם: “זה לא בגלל שאני לא רוצה שהוא יהיה חמוד. אני פשוט רוצה שהוא יהיה בטוח. שאני אתן לו כלים מתאימים, גם אם זה נראה לאחרים מוזר.”

    אני כותבת את הדברים גם מתוך מקום אישי – אני יודעת מה זה להיות שם. גם אני עצרתי חיבוקים כאלה, גם כשכל הסביבה חשבה שזה רגע מקסים. ואני זוכרת את התחושה, את הדופק, את המאבק הקטן הזה בין הרצון להסביר לבין ההבנה שאין זמן, כי הילד שלי צריך אותי עכשיו.

    וזה בדיוק הרגע שבו ההכוונה שלך כהורה – עדינה, ברורה ומובילה – היא הדבר הכי חשוב שילד יכול לקבל.

    לסיכום

    חיבוק יכול להיות ביטוי לחום – או סימן לקושי. כשילד עם אוטיזם מחבק זרים, אנחנו לא מחפשות "לתקן אותו", אלא להבין מה הוא מנסה לומר – בגוף.

    כהורה, אני יודעת עד כמה זה מבלבל – ובאותה נשימה, עד כמה זה מרגש לראות ילד שמנסה לתקשר עם העולם.

    בהדרכות הורים שאני מעבירה, הנושא הזה עולה שוב ושוב. חשוב לי להזכיר לכולנו: הילדים שלנו רוצים קשר. והם יכולים ללמוד – עם תיווך נכון – איך ליצור קשרים עם העולם באופן שמכבד אותם, וגם את מי שסביבם.

    שאלות נפוצות ותשובות

    למה הילד שלי עם אוטיזם מחבק זרים כל הזמן?

    יכול להיות שהוא מחפש מגע כחלק מצורך חושי, או שזו הדרך שלו ליזום תקשורת חברתית.

    לפעמים כן, במיוחד אם הילד לא מבדיל בין אנשים בטוחים לבין זרים.

    כן, אבל בעדינות ובתיווך חיובי שמכבד את הרצון שלו לקשר.

    דרך שאלון "פרופיל סנסורי" שמועבר על ידי מרפאה בעיסוק.

    לפנות לקלינאית תקשורת ו\או מנתחת התנהגות שתעזור להרחיב את רפרטואר ההתנהגויות החברתיות שלו.

    מתאמים עם הצוות החינוכי תגובה עקבית, ומקנים לילד תחליפים מותאמים.

    ממש לא. זו לא התנהגות בעייתית – אלא סימן לצורך חברתי או תחושתי.

    באמצעות הדגמה, תרגול, וסיפורים מותאמים – לפי יכולות הילד.

    לא תמיד. לרוב נדרשת התערבות כדי ללמד חלופות מותאמות.

    לספק מענה חושי יזום, לתווך סיטואציות, ולתרגל דרכי תקשורת אחרות.

    אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
    אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
    להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

    Picture of גלית ברנהולץ

    גלית ברנהולץ

    מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
    "גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך, יחד עם הילה עובדה
    מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

    צרו קשר

     

    השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

    פרטי התקשרות

    more insights

  • אפילפסיה ואוטיזם: מה הקשר – ואיך זה משפיע על הילד שלך?

    אפילפסיה ואוטיזם: מה הקשר – ואיך זה משפיע על הילד שלך?

    אפילפסיה ואוטיזם: מה הקשר – ואיך זה משפיע על הילד שלך?

    אם הילד שלך על הרצף, אולי כבר שמעת את המושג "אפילפסיה" ברקע. יכול שהוא עבר בירור נוירולוגי, אולי עברת איתו בדיקת EEG, ואולי פשוט אמרו לך שכדאי לשלול. אבל מה בעצם הקשר בין אוטיזם ואפילפסיה – ולמה חשוב להכיר אותו?

    כמה זה נפוץ?

    לפי מחקרים עדכניים, בין 8% ל־20% מהילדים עם אוטיזם יאובחנו גם עם אפילפסיה בשלב כלשהו בחייהם, בעיקר כאשר יש גם מוגבלות שכלית או רקע גנטי מסוים . לשם השוואה, באוכלוסייה הכללית שכיחות האפילפסיה נמוכה בהרבה – כ־1% בלבד (Besag et al., 2018).

    הנה קישור למאמר המעניין שקראתי:

    https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5739118/?utm

    האם יש קבוצות סיכון?

    כן. הסיכון לאפילפסיה אצל ילדים עם אוטיזם גבוה במיוחד כאשר מתקיימים אחד או יותר מהגורמים הבאים:

    • עיכוב התפתחותי כללי או מוגבלות שכלית

    • סינדרומים גנטיים (כמו תסמונת רט, טוברוס סקלרוזיס  ועוד)

    • היסטוריה של פרכוסים בעבר או EEG לא תקין גם בהיעדר פרכוסים

     

    איך נראית האפילפסיה בפועל?

    לא כל פרכוס נראה כמו עוויתות דרמטיות. למעשה, אצל ילדים עם ASD, הפרכוסים עשויים להיות עדינים ולא תמיד מובחנים.

    למשל:

    • הילד "נעלם" מהמציאות לכמה שניות

    • מבטים קפואים

    • התנהגות מוזרה או חזרתית רגעית

     

    ולפעמים – פשוט שינוי התנהגותי זמני . לכן, שינוי פתאומי בהתנהגות, בהבעה או במצב ההכרה מצדיק בדיקה רפואית. ההמלצה שלי היא שאמהות ואבות יקשיבו לאינטואיציה ההורית שלהם, כי בחלק גדול מהמקרים הם פשוט צודקים! אם את מזהה שינוי פתאומי בילד שלך, תפני לצוות המטפל, תבררי מול הרופא. מקסימום תגלי שטעית. 

    ואיך זה משפיע על הלמידה?

    ילד שמתמודד גם עם אפילפסיה, עלול לחוות:

    • ירידה בתפקוד הקוגניטיבי לאחר פרכוס (ולפעמים גם לפניו)

    • ירידה ביכולת הריכוז או במוטיבציה

    • קושי בזכירה, במיוחד כאשר התרופות משפיעות על מערכת העצבים

    לעיתים נראה שהילד "שוכח" דברים שכבר ידע – וזה עלול להיות תוצר של פעילות חשמלית חריגה במוח, גם מבלי שהתרחש פרכוס גלוי.

    כל אלו עלולים להתפרש כ"בעיות התנהגות", אבל למעשה מדובר בתגובה מוחית-נוירולוגית. לכן, טיפול שניתן לילד עם אפילפסיה חייב להתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם הרופא המטפל, תוך התאמה אישית לכל ילד.

    ומה לגבי ויסות רגשי?

    ילדים המתמודדים עם התקפים חוזרים, גם אם קצרים, יכולים לחוות ערעור מתמשך בתחושת הביטחון. עבור ילד עם ASD שהרבה פעמים מתקשה בוויסות רגשי – ההתקפים הם חוויה מבלבלת, חודרנית ולפעמים אפילו טראומטית. אחרי פרכוס, ילדים רבים מתוארים כעייפים, מבולבלים, עצבניים או עצובים. הם עשויים להירתע מפעילויות מסוימות, לפתח פחד שההתקפים יופיעו במקומות ציבוריים או להימנע ממגע חברתי. חשוב להציע להם מסגרת רגועה, עקבית ותמיכה רגשית.

    לסיכום

    הקשר בין אפילפסיה ואוטיזם קיים ולא חייב להלחיץ מיד! יש פה קריאה והזמנה להקשבה והתבוננות עמוקות יותר על כל ילד וילדה. ככל שנבין את המורכבות של הילד, נוכל לבנות עבורו סביבה בטוחה, מותאמת ומכילה. ההבנה של הקשר הזה יכולה לשנות את חוויית הילד ואת הדרך שבה אנחנו מלווים אותו ומטפלים בו.

    שאלות נפוצות ותשובות

    האם אפילפסיה מתפתחת תמיד בילדות?

    לא. אצל חלק מהילדים עם ASD, האפילפסיה מופיעה לראשונה בגיל ההתבגרות.

    לא. פרכוס בודד לא בהכרח מעיד על אפילפסיה, אך מחייב בירור נוירולוגי.

    בהחלט. רבים מהילדים מקבלים גם טיפול תרופתי לאפילפסיה וגם ליווי התנהגותי מותאם. חשוב לוודא שהמטפלת נמצאת בקשר עם הרופא המטפל.

    לפעמים בעיניים לא מקצועיות זה ייראה כמו בהייה, קפאון רגעי או חזרתיות לא ברורה.

    לא בהכרח.
    בדיקת EEG בודקת פעילות חשמלית במוח, אבל לפעמים היא יוצאת תקינה גם אצל אנשים עם אפילפסיה – למשל כשאין התקף בזמן הבדיקה, או כשהפרכוסים מגיעים ממוקד עמוק שלא נקלט באלקטרודות. לכן, האבחנה של אפילפסיה מתבססת גם על תיאור ההתקפים, היסטוריה רפואית ולעיתים בדיקות נוספות.

    לפנות לנוירולוג ילדים ולהתעקש על בירור מקיף, כולל EEG ולפעמים גם MRI.

    לפעמים כן.
    כשהפרכוסים תכופים, או כשהטיפול התרופתי משפיע על הריכוז והזיכרון, ייתכנו השלכות על תהליך הלמידה וההבנה לטווח הארוך. ההשפעה משתנה מילד לילד, ותלויה בגורמים כמו סוג האפילפסיה, תדירות ההתקפים, ומידת ההתאמה של הטיפול.

    חשוב להסביר על הסימנים, הצורך בזמן מנוחה לאחר פרכוס, והנחיות בטיחות בסיסיות.

    כן, במיוחד בתסמונות מסוימות (למשל, tuberous sclerosis).

    כן, גם אם אין סימני פרכוס.

    אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
    אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
    להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

    Picture of גלית ברנהולץ

    גלית ברנהולץ

    מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
    "גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך, יחד עם הילה עובדה
    מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

    צרו קשר

     

    השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

    פרטי התקשרות

    more insights

  • על הספקטרום: מה באמת עובר על הורים לילדים אוטיסטים?

    על הספקטרום: מה באמת עובר על הורים לילדים אוטיסטים?

    על הספקטרום: מה באמת עובר על הורים לילדים אוטיסטים?

    כמעט מאחורי כל ילד.ה על הספקטרום יש משפחה שלמה, שלומדת לתפקד מחדש בתוך העולם שלא תמיד מבין, מקבל או עוזר. משפחות שיש בהם ילד.ה עם אוטיזם מתמודדות מדי יום אמירות חסרות רגישות, תגובות לא מתאימות בהסביבה, בירוקרטיה מתישה ומאבקים כדי להבטיח לילדים שלהם מקום בטוח בעולם. המאמר הבא מתאר את החוויה של ההורים, מתוך מידע שקבלתי מלקוחות לאורך השנים. לא, אני לא אמא לילד.ה עם אוטיזם! ובטוחה שלאמהות ואבות יהיה עוד הרבה מה לומר ולהוסיף על המידע שאתם עומדים לקרוא. אשמח לקבל תגובות כדי ללמוד עוד.

    אמהות ואבות על הקצה

    התגובות שהורים מקבלים בקניון, ברחוב, בגן, בקופת חולים או אפילו מבני משפחה קרובים – מכאיבות לא פחות מהאתגרים היום יומיים עצמם. "למה הוא צועק ככה?", "אני הייתי מחנכת אותו" או "הוא נראה רגיל לגמרי" – אלו משפטים ששומעים שוב ושוב. אמא לילד בן 5 סיפרה לי  במפגש היכרות: "בכל פעם שאני מסבירה שהוא על הספקטרום, אנשים נבהלים ומרימים גבות. כאילו אמרתי משהו נורא. למה המילה הזו כל כך מרתיעה?".

    היא לא היחידה שמספרת את זה. אמהות רבות מדווחות שהן מרגישות אשמות, מתוסכלות ובעיקר – לבד. לא רק שהן עוברות התמודדות רגשית מורכבת, הן גם צריכות שוב ושוב להסביר, להצדיק ולהילחם על כל דבר – חינוך, סייעת, יחס מבין, אפילו בתור בבית מרקחת.

    הורים בתהליך האבחון המוקדם בגיל הרך

    איך זה נראה ביום־יום?

    • כשעומדים בתור במשחקיה – שואלים אותן "מי פה הנכה?"
    • כשהן מבקשות התאמה – דורשים מהן אישורים, מסמכים, אבחונים.
    • כששומעים את המילה "אוטיזם" – עונים ב"לא רואים עליו" או "שיהיה בריא".

    הכאב מצטבר. ההערות פוגעות, האמהות מרגישות שהן צריכות לגדל לעצמן שריון עבה ולסחוב אותו איתן לכל מקום. ובתוך כל זה – יש ילד או ילדה, על הספקטרום, שפשוט רוצים לגדול, לשחק, להיות מובנים.

    ומה עם מערכת החינוך?

    גם כאן ההורים נתקלים בקירות- מחסור בסייעות טובות, תחלופה גבוהה של אנשי צוות, היעדר הכשרה של הצוותים, והפרדה שנעשית לעיתים בחשאי. בהרבה מקרים לא מדברים על כיתת התקשורת בבית הספר ולא מלמדים את התלמידים הנוירוטיפיקלים מהי שונות. "הבן שלי לומד בבית ספר מצוין", סיפרה אחת האמהות, "אבל כשהייתה אספת הורים – דיברו על הכול, רק לא הזכירו את כיתת התקשורת. כאילו הם בלתי נראים".

    העניין הכלכלי

    אנשים לא מבינים מה זה לגדל ילד.ה על הרצף, מבחינה כלכלית! גם אם הילד מתחנך בגן\כיתת תקשורת שכביכול ניתנים בה כל הטיפולים הדרושים, הרבה פעמים ההורים צריכים להשלים לילד טיפולים בשעות אחר הצהריים מהכיס שלהם. בין אם זה בגלל המחסור הנוראי באנשי טיפול במסגרות החינוכיות ובין אם זה בגלל חוסר ההכשרה שלהם או העדר החזרים עבור סוגי טיפול מסויימים שנחוצים לטובת הילד. זוגות הורים רבים מוציאים אלפי שקלים מדי חודש, רק כדי להבטיח את ההתקדמות והרווחה הנפשית של הילד.ה שלהם. ויותר מזה, מאחר וחלק מהטיפולים לא מקבלים סבסוד מהמדינה, נוצר מצב עגום במסגרתו רק משפחות ממעמד סוציואקונומי גבוה, יכולות לאפשר לילד.ה את מלוא הטיפולים הנדרשים. לאן הגענו?!

     

    מה אנחנו כחברה כן יכולים לעשות כדי לעזור?

     

    💡 ליצור שינוי מהשטח:

    • להשתהות ולקחת נשימה : לפני שאנחנו ממהרים לפתוח עין על אנשים שעוקפים אותנו בתור או חונים בחניה שקרובה לחנות. רגע.

     

    • לדבר בקול רם על אוטיזם : על השונות, על הקושי וגם על ההצלחות. לחנך את הילדים שלנו לראות את האחר.

    • לדרוש מערכות תמיכה אמיתית : מהעירייה, ממשרד החינוך, מהציבור.

    • להפסיק להתבייש : ילד על הספקטרום הוא לא בושה – הוא ילד. אם יש לך ילד.ה על הספקטרום, שווה לך גם לדבר איתו בפתיחות על הנושא, מגיל אפס. השינוי מתחיל ממך.

    ❤️ איך אפשר לעזור להורים?

    • לא לשפוט. לא להעיר.

    • לחייך במקום לנעוץ מבט.

    • לשאול: "רוצה עזרה?" במקום להגיד "הוא לא מחונך".

    שאלות נפוצות ותשובות

    להגיד שהוא על הספקטרום או לשמור את זה לעצמי?

    לגמרי תלוי בך. יש הורים שמרגישים צורך להסביר ולשתף, ויש כאלה שבוחרים להגן על פרטיות הילד. אין תשובה נכונה – יש מה שמתאים לך ולמשפחה שלך. 

    אבל בגדול- אם את תציגי את נושא האוטיזם כמשהו שלא צריך להתבייש בו, את מחזקת את הקבלה של הנושא הזה בחברה ואת הקבלה של הילד.ה הפרטי שלך בדיוק כמו שהוא.

    לפעמים שווה לענות בעובדות רגועות, לפעמים פשוט לעזוב. את לא צריכה לחנך את כל העולם – רק לשמור על עצמך ועל הילד שלך.

    לדרוש יציבות. לפנות למנהלת, ללוות את המעבר עם שיחות הכנה, ולהסביר שוב ושוב למה רצף חשוב כל כך לילדים על הספקטרום.

    הכנה מראש. להסביר לילד מה צפוי לקרות, להראות תמונות של המקום או האנשים, לקבוע סימן מוסכם למקרה שהוא רוצה ללכת. ולך כהורה – לזכור שלפעמים יהיה צורך לעזוב מוקדם, וזה לגמרי בסדר.

    את לא חייבת להסביר כלום, גם לא בנימוס. ואם בוחרים לענות – משפט כמו “יש לו אוטיזם, והוא מתמודד עם זה בדרך שלו” יכול להספיק. לא חייבים לפרט.

    קודם כל – לנשום. ההתקף לא נובע מחוצפה אלא מקושי אמיתי. תני לו את המרחב שהוא צריך, והשתדלי לחסום רעשים או עומס חושי. מי שמבין – לא ישפוט. מי שלא – ממילא לא תצליחי להסביר לו ברגע הזה.

    כמעט תמיד – כן. זה מאפשר התאמות, גישה רגישה יותר, וגם סיוע שיכול להגיע דרך המסגרת. עם זאת, כדאי לוודא שמי שמקבל את המידע באמת יודע להשתמש בו באופן תומך ולא שיפוטי.

    להגיד את האמת – אבל ברמה שמתאימה לגילם. להסביר שכולם שונים, ושהאח או האחות פשוט צריכים דברים אחרים. חשוב לשלב אותם, לתת מקום לתחושות שלהם, ולחזק גם אותם על ההתנהגות והסבלנות.

    לא קל, אבל קריטי. בקשי עזרה – ממשפחה, מחברים, ממסגרת חינוכית. גם שעה של שקט בשבוע יכולה לעשות הבדל עצום. את לא צריכה להיות מושלמת – רק נוכחת, גם בשביל עצמך.

    אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
    אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
    להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

    Picture of גלית ברנהולץ

    גלית ברנהולץ

    מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
    "גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך, יחד עם הילה עובדה
    מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

    צרו קשר

     

    השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

    פרטי התקשרות

    more insights

  • אספרגר – מבט אישי ומקצועי על התסמונת שממשיכה ללוות ילדים והורים גם היום

    אספרגר – מבט אישי ומקצועי על התסמונת שממשיכה ללוות ילדים והורים גם היום

    אספרגר – מבט אישי ומקצועי על התסמונת שממשיכה ללוות ילדים והורים גם היום

    המילה הזו, "אספגר" מתגלגלת בשיחות בנושא אוטיזם, לרב כשמדברים על אנשים עם אבחנה של ASD בתפקוד גבוה. לא משנה באיזו שפה זה נאמר – אנחנו כהורים מחפשים תשובות, תקווה, וכיוון ברור.
    המאמר הזה נועד לעשות בדיוק את זה: להסביר בפשטות, מה זה אומר, מה עומד מאחורי המושג אספרגר, מה ההשלכות, ובעיקר – מה עושים עכשיו.

    אז מה זה בעצם אספרגר?

    אספרגר זה מצב נוירולוגי שנמצא על הספקטרום האוטיסטי. מדובר בילדים ומבוגרים עם אינטליגנציה ממוצעת או גבוהה, שהתסמינים שלהם נוגעים בעיקר בהבנה החברתית ובתקשורת – פחות בתחום השפה או ההתפתחות הקוגניטיבית הכללית.

    אספרגר לפי ה־DSM-5: האם זו עדיין אבחנה?

    עד שנת 2013, אספרגר נחשבה לאבחנה נפרדת ונמצאה תחת הפרעות התפתחות נרחבות (PDD).
    בגרסה האחרונה של ספר האבחנות DSM-5, בוצע שינוי משמעותי: כל האבחנות מהסוג הזה — כולל אספרגר, אוטיזם קלאסי ו-PDD NOS — מוזגו תחת שם כולל אחד: 

    ASD – הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, עם דירוג של רמות תפקוד ותמיכה נדרשת.

    למרות השינוי הרשמי, השם "אספרגר" ממשיך להופיע בשיח הציבורי, בקרב הורים, אנשי חינוך, ובוגרים שמזדהים עם הפרופיל הזה. הוא פשוט מתאר משהו מאוד קונקרטי שקל להזדהות איתו: ילד (או אדם מבוגר) חכם, רגיש, עם עולם פנימי עשיר – אך עם אתגרים חברתיים שקשה לפספס.

    אספרגר
    הדמות של שלדון מזוהה עם האבחנה של אספגר ASD , שלדון מדהים בחוכמתו ומציג מאפיינים התנהגותיים אופיינים.

    איך זה יכול להראות ביום־יום? תסמינים בולטים

    • קושי בקריאת שפת גוף, הומור או רמזים לא מילוליים.
    • טון דיבור שטוח, רובוטי או לא מותאם סיטואציה.
    • שגרות קבועות והתנגדות לשינויים, גם הקטנים ביותר.
    • התמקדות חזקה בנושא אחד ("תחום עניין מיוחד").
    • חזרתיות בתנועות, מילים או שאלות.
    • קושי לשמור על קשר עין.
    • תחושת בדידות גם בתוך קבוצה, קושי ביוזמת אינטראקציה.

    לא כל ילד עם אבחנת ASD בתפקוד גבוה יציג את כל הסימנים, ולעיתים יש שילוב ייחודי – ממש כמו טביעת אצבע.

     

    מאיפה זה נובע? הגורמים האפשריים

    נכון להיום, אין תשובה אחת ברורה – אך המחקר מזהה שילוב של מספר גורמים:

    • גנטיקה: שכיחות גבוהה יותר במשפחות עם ילד נוסף על הרצף.
    • הריון בסיכון: חשיפה לזיהומים או תרופות מסוימות.
    • שינויים במבנה המוח: שמתחילים עוד ברחם.
    • סביבה: השפעות סביבתיות שיכולות להשפיע על ויסות רגשי והתפתחות תקשורתית.

    אולי הכי חשוב לדעת: לא מדובר ב"תקלה" – אלא בשונות נוירולוגית. wiring שונה של המוח.

    ולמה בכלל קראו לזה אספרגר?

    התסמונת נקראת על שם ד"ר הנס אספרגר, רופא ילדים שפעל באוסטריה בשנות ה־40. אחרי שהתגלתה מעורבות של ד"ר אספרגר במדיניות הנאצית,, חלק מהקהילה הפסיקו להשתמש בשם הזה, מטעמים מוסריים. אבל המונח ממשיך לחיות במרחב הציבורי – גם בגלל שיקולים היסטוריים, וגם כי הוא עוזר להורים ואנשי טיפול לתאר פרופיל ברור ומוכר.

    מה עושים עכשיו? מפת דרכים מעשית להורים

    🔹 אבחון מדויק
    הצעד הראשון לקבלת זכויות (כגון גמלת ילד נכה, סיוע חינוכי, טיפולים פרא־רפואיים ועוד) הוא לעבור תהליך אבחוני אצל נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ופסיכולוג התפתחותי.

    🔹 התערבות בגיל צעיר
    טיפולים כמו ריפוי בעיסוק, ניתוח התנהגות, טיפול רגשי וקלינאית תקשורת – כולם יכולים לחולל שינוי עצום ביכולת של הילד לתקשר, להבין מצבים חברתיים ולווסת את עצמו.

    מעורבות של ההורים בהליכים הטיפוליים, מגבירה את יעילות הטיפול ותורמת לרווחה הנפשית של הילד.

    🔹 שיתוף פעולה  עם מסגרת חינוכית
    במידת הצורך, הילד ישובץ בגן\כיתת תקשורת או ייהנה מסיוע בתוך מסגרת טיפוסית. עבודה בשיתוף פעולה עם הצוות בונה ביטחון, שגרה, וסביבה שמכירה אותו לעומק.

    🔹 קבוצות חברתיות
    במקרים רבים, הילד "מבין" איך להתנהג – אבל מתקשה ליישם את זה בזמן אמת. קבוצות קטנות שמדמות מצבים חברתיים מאפשרות לתרגל מיומנויות חברתיות בצורה בטוחה, מונחית ומחזקת.

    לסיכום

    הורים יקרים – אם קיבלתם אבחנה של ASD בתפקוד גבוה (או שמישהו עדיין השתמש במונח אספרגר), דעו שאתם לא לבד. מאחורי האותיות וההגדרות יש ילד עם עולם שלם בפנים.
    ככל שנבין אותו טוב יותר – נוכל לעזור לו לפרוח.

    שאלות נפוצות ותשובות

    האם עדיין משתמשים במונח "אספרגר" כיום?

    לא. מאז פרסום DSM-5 בשנת 2013, "תסמונת אספרגר" הוסרה כמונח אבחוני רשמי. 

    ההבדלים העיקריים הם ברמת השפה, היכולות הקוגניטיביות, והצורך בתמיכות יומיומיות. ילדים ומבוגרים עם אספרגר לרוב מדברים באופן שוטף, בעלי אינטליגנציה ממוצעת ומעלה, וזקוקים לתמיכה בעיקר בהיבטים חברתיים, רגשיים או חושיים – לא תפקודיים בסיסיים.

    ילדים עם אספרגר עשויים להצליח בלמידה אך להתקשות בהפסקות, בעבודה בקבוצות, בהבנת סרקזם, או בקבלת סמכות. לפעמים יהיו פרפקציוניסטים, רגישים מאוד לחוקים, או נוטים להתקפי תסכול. שילוב נכון, תיווך רגשי, והבנה מצד הצוות – יכולים לעשות את ההבדל.

    כן, במקרים רבים ניתן לזהות תסמינים כבר בגילאי 3–5, במיוחד כשיש קושי חברתי בולט, שפה גבוהה אך נוקשות חברתית, או התעניינות צרה ועמוקה. עם זאת, ילדים עם אספרגר לעיתים "מפספסים אבחון" בגיל הרך – משום שהם מדברים יפה ונראים "חכמים".

    התסמינים השכיחים כוללים: קושי בהבנה ויצירה של קשרים חברתיים, שימוש שונה בשפה (רשמית מדי, נוקשה או חד-ממדית), עניין עמוק וממוקד בתחומים מסוימים, רגישות חושית גבוהה, ותגובות לא צפויות לשינויים או תסכולים.

    לרבים מהמאובחנים ברמת תפקוד גבוהה יש אינטליגנציה ממוצעת ומעלה, ולעיתים אף מחוננות בתחומים ספציפיים. עם זאת, אינטליגנציה גבוהה אינה מבטלת את הקשיים החברתיים או הרגשיים, ולעיתים אף מקשה על הזיהוי והאבחנה.

    אין "טיפול מרפא" – אך יש מגוון התערבויות שמסייעות לילדים ולמשפחות: קבוצות חברתיות, הדרכת הורים, ניתוח התנהגות, טיפול רגשי מותאם, ריפוי בעיסוק וטיפול תקשורת. המטרה היא לסייע בהתמודדות עם האתגרים ולא "לשנות את הילד".

    בהחלט. אבחנה מדויקת מאפשרת התאמות לימודיות, גישה לטיפולים מתאימים, זכאות לשירותים (למשל בגנים תקשורתיים או שילוב), והקלה בהבנת העצמי – לילד ולמשפחה. בנוסף, היא מספקת "שפה משותפת" עם הצוותים החינוכיים.

    המונח "תפקוד גבוה" אינו רשמי אך מתאר אנשים עם ASD שמסוגלים לתפקד ביומיום עם תמיכה מינימלית, מתבטאים בצורה טובה בשפה, ולרוב בעלי אינטליגנציה תקינה. עדיין עשויים להתקשות בקשרים חברתיים, ויסות רגשי וגמישות.

    חיזוק הדימוי העצמי, עידוד עיסוקים שהוא מצטיין בהם, מתן לגיטימציה לייחודיות שלו, שימוש בשפה מכבדת ולא פתולוגית  – והצבת גבולות ברורים מתוך הבנה – כל אלו תורמים לרווחה האישית של הילד.

    אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
    אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
    להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

    Picture of גלית ברנהולץ

    גלית ברנהולץ

    מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
    "גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך- יחד עם הילה עובדה
    מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

    צרו קשר

     

    השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

    פרטי התקשרות

    more insights

תפריט נגישות

deneme bonusu