אוקטובר 6, 2025 -

אפילפסיה ואוטיזם: מה הקשר – ואיך זה משפיע על הילד שלך?

אוקטובר 6, 2025
גלית ברנהולץ

אם הילד שלך על הרצף, אולי כבר שמעת את המושג "אפילפסיה" ברקע. יכול שהוא עבר בירור נוירולוגי, אולי עברת איתו בדיקת EEG, ואולי פשוט אמרו לך שכדאי לשלול. אבל מה בעצם הקשר בין אוטיזם ואפילפסיה – ולמה חשוב להכיר אותו?

כמה זה נפוץ?

לפי מחקרים עדכניים, בין 8% ל־20% מהילדים עם אוטיזם יאובחנו גם עם אפילפסיה בשלב כלשהו בחייהם, בעיקר כאשר יש גם מוגבלות שכלית או רקע גנטי מסוים . לשם השוואה, באוכלוסייה הכללית שכיחות האפילפסיה נמוכה בהרבה – כ־1% בלבד (Besag et al., 2018).

הנה קישור למאמר המעניין שקראתי:

https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5739118/?utm

האם יש קבוצות סיכון?

כן. הסיכון לאפילפסיה אצל ילדים עם אוטיזם גבוה במיוחד כאשר מתקיימים אחד או יותר מהגורמים הבאים:

עיכוב התפתחותי כללי או מוגבלות שכלית
סינדרומים גנטיים (כמו תסמונת רט, טוברוס סקלרוזיס ועוד)
היסטוריה של פרכוסים בעבר או EEG לא תקין גם בהיעדר פרכוסים

איך נראית האפילפסיה בפועל?

לא כל פרכוס נראה כמו עוויתות דרמטיות. למעשה, אצל ילדים עם ASD, הפרכוסים עשויים להיות עדינים ולא תמיד מובחנים.

למשל:

הילד "נעלם" מהמציאות לכמה שניות
מבטים קפואים
התנהגות מוזרה או חזרתית רגעית

ולפעמים – פשוט שינוי התנהגותי זמני . לכן, שינוי פתאומי בהתנהגות, בהבעה או במצב ההכרה מצדיק בדיקה רפואית. ההמלצה שלי היא שאמהות ואבות יקשיבו לאינטואיציה ההורית שלהם, כי בחלק גדול מהמקרים הם פשוט צודקים! אם את מזהה שינוי פתאומי בילד שלך, תפני לצוות המטפל, תבררי מול הרופא. מקסימום תגלי שטעית.

ואיך זה משפיע על הלמידה?

ילד שמתמודד גם עם אפילפסיה, עלול לחוות:

ירידה בתפקוד הקוגניטיבי לאחר פרכוס (ולפעמים גם לפניו)
ירידה ביכולת הריכוז או במוטיבציה
קושי בזכירה, במיוחד כאשר התרופות משפיעות על מערכת העצבים

לעיתים נראה שהילד "שוכח" דברים שכבר ידע – וזה עלול להיות תוצר של פעילות חשמלית חריגה במוח, גם מבלי שהתרחש פרכוס גלוי.

כל אלו עלולים להתפרש כ"בעיות התנהגות", אבל למעשה מדובר בתגובה מוחית-נוירולוגית. לכן, טיפול שניתן לילד עם אפילפסיה חייב להתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם הרופא המטפל, תוך התאמה אישית לכל ילד.

ומה לגבי ויסות רגשי?

ילדים המתמודדים עם התקפים חוזרים, גם אם קצרים, יכולים לחוות ערעור מתמשך בתחושת הביטחון. עבור ילד עם ASD שהרבה פעמים מתקשה בוויסות רגשי – ההתקפים הם חוויה מבלבלת, חודרנית ולפעמים אפילו טראומטית. אחרי פרכוס, ילדים רבים מתוארים כעייפים, מבולבלים, עצבניים או עצובים. הם עשויים להירתע מפעילויות מסוימות, לפתח פחד שההתקפים יופיעו במקומות ציבוריים או להימנע ממגע חברתי. חשוב להציע להם מסגרת רגועה, עקבית ותמיכה רגשית.

לסיכום

הקשר בין אפילפסיה ואוטיזם קיים ולא חייב להלחיץ מיד! יש פה קריאה והזמנה להקשבה והתבוננות עמוקות יותר על כל ילד וילדה. ככל שנבין את המורכבות של הילד, נוכל לבנות עבורו סביבה בטוחה, מותאמת ומכילה. ההבנה של הקשר הזה יכולה לשנות את חוויית הילד ואת הדרך שבה אנחנו מלווים אותו ומטפלים בו.

שאלות נפוצות ותשובות

האם אפילפסיה מתפתחת תמיד בילדות?

לא. אצל חלק מהילדים עם ASD, האפילפסיה מופיעה לראשונה בגיל ההתבגרות.

האם כל פרכוס הוא סימן לאפילפסיה?

לא. פרכוס בודד לא בהכרח מעיד על אפילפסיה, אך מחייב בירור נוירולוגי.

האם ניתן לשלב בין טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי?

בהחלט. רבים מהילדים מקבלים גם טיפול תרופתי לאפילפסיה וגם ליווי התנהגותי מותאם. חשוב לוודא שהמטפלת נמצאת בקשר עם הרופא המטפל.

איך נראה התקף אפילפטי אצל ילד על הרצף?

לפעמים בעיניים לא מקצועיות זה ייראה כמו בהייה, קפאון רגעי או חזרתיות לא ברורה.

האם EEG תקין שולל אפילפסיה?

לא בהכרח.
בדיקת EEG בודקת פעילות חשמלית במוח, אבל לפעמים היא יוצאת תקינה גם אצל אנשים עם אפילפסיה – למשל כשאין התקף בזמן הבדיקה, או כשהפרכוסים מגיעים ממוקד עמוק שלא נקלט באלקטרודות. לכן, האבחנה של אפילפסיה מתבססת גם על תיאור ההתקפים, היסטוריה רפואית ולעיתים בדיקות נוספות.

מה כדאי לעשות אם יש חשד לאפילפסיה?

לפנות לנוירולוג ילדים ולהתעקש על בירור מקיף, כולל EEG ולפעמים גם MRI.

האם אפילפסיה עלולה לפגוע ביכולת הלמידה?

לפעמים כן.
כשהפרכוסים תכופים, או כשהטיפול התרופתי משפיע על הריכוז והזיכרון, ייתכנו השלכות על תהליך הלמידה וההבנה לטווח הארוך. ההשפעה משתנה מילד לילד, ותלויה בגורמים כמו סוג האפילפסיה, תדירות ההתקפים, ומידת ההתאמה של הטיפול.

איך ניתן לתווך את האפילפסיה לצוות החינוכי?

חשוב להסביר על הסימנים, הצורך בזמן מנוחה לאחר פרכוס, והנחיות בטיחות בסיסיות.

האם יש קשר גנטי בין אוטיזם ואפילפסיה?

כן, במיוחד בתסמונות מסוימות (למשל, tuberous sclerosis).

האם כל ילד עם אוטיזם צריך בירור נוירולוגי?

כן, גם אם אין סימני פרכוס.

אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

גלית ברנהולץ

מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
"גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך, יחד עם הילה עובדה
מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

צרו קשר

השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

אפילפסיה ואוטיזם: מה הקשר – ואיך זה משפיע על הילד שלך?