ליצירת קשר

כשהילד מחבק זרים: מה מסתתר מאחורי חיבוקים לא מותאמים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי ASD?

חיבוק זו פעולה שנחשבת ברוב התרבויות לאקט אינטימי, שמור לבני משפחה, חברים קרובים או אנשים שיש ביניהם קשר רגשי. אבל מה עושים כשהילד שלנו, על הרצף האוטיסטי, ניגש ומחבק אנשים שהוא כמעט לא מכיר? זו בעיה? זו יוזמה חברתית מבורכת או ביטוי לקושי אחר? מצבים מהסוג הזה מטלטלים לא מעט הורים, ובצדק!

כאמא, גם אני עברתי את המבוכה הזו, כשהבן שלי קפץ בכיף לחיבוק עם מישהי שהוא ראה לראשונה בעל האש אצל חברים כשהיה בן שנתיים. חייבת להודות שבאותו רגע לא ידעתי ממש איך או האם בכלל להגיב. הניסיון האישי והמקצועי שלי מלמד אותי שברוב המקרים מדובר בצורך ממשי – לא גחמה – ודווקא שם מתחיל המקום שלנו כהורים לפעול. אבל לא רק בזמן אמת, אלא גם לפני…

למה זה קורה?

כשילד עם אוטיזם יוזם חיבוק כלפי זר – זה יכול להיראות הכי חמוד בעולם, אבל זה  גם להעלות סימני שאלה. יכול להיות שיש לילד צורך בתחושה עמוקה, או שהוא מחפש מגע שמרגיע אותו. יכול להיות  גם שפשוט חיבוק זו הדרך היחידה שהוא מכיר כדי ליזום קשר חברתי, או שמסיבה כלשהי מעודדים אותו לחלק חיבוקים לכל עבר. חשוב להבין מה מקור ההתנהגות כדי שנוכל להגיב באופן מותאם.

עניין חושי או יוזמה לתקשורת?

ילדים עם אוטיזם הרבה פעמים חווים את העולם החושי בצורה שונה. חלקם נמשכים במיוחד למגע – מחבקים, נצמדים, מתלטפים – כדי לווסת את עצמם. במקביל, ילדים עם אוטיזם מתקשים ללמוד דרכים לתקשר עם הסביבה. חלקם לא יזמו תקשורת בכלל וחלקם יזמו בקצב היסטרי בצורה שלא תמיד מתאימה להקשר החברתי והקודים החברתיים. יש ילדים שיחבקו כדי ליצור קשר עם אחרים, פשוט כי חסרות להם התנהגויות אלטרנטיביות ברפרטואר.

כשאת רוצה לבדוק אם מדובר בצורך חושי, כדאי לך לפנות למרפאה בעיסוק ולבקש ממנה למלא איתך "שאלון פרופיל סנסורי". זה כלי מצוין שיכול לספק תמונה רחבה לגבי הצרכים החושיים של הילד שלך, ההעדפות שלו והרגישויות שלו. בהקשר של חיבוקים- השאלון הזה יצייר תמונה קצת יותר ברורה לגבי מתי  הוא זקוק למגע ומאיזה סוג.

אבל גם אם מתברר שהילד זקוק למגע – זה לא אומר שמעודדים אותו לחבק זרים. להפך- אנחנו רוצות לספק לו את הצורך הזה מראש, בדרכים בטוחות שלא יפגעו ברמת המוגנות שלו בעתיד. בהמשך הדרך חשוב שהילד עצמו ילמד איך לספק לעצמו את התחושות להן הוא זקוק, כדי שיגדל להיות מבוגר שמודע לצרכים ולרצונות שלו. המרפאה בעיסוק יכולה להמליץ ולהדריך אותך איך להשתמש באמצעים כמו שמיכה כבדה, עיסוי מרגיע או "חיבוק דב", כדי לתת מענה ולמנוע מראש את החיבוקים. מומלץ שבו זמנית- תמצאי דרכים אלגנטיות בעזרתן תוכלי למנוע ממנו את האפשרות לקבל את המענה הזה מאנשים זרים.

אם את רוצה לבדוק אם מדובר ביוזמה תקשורתית, מומלץ שתתיעצי עם קלינאית התקשורת ו\או מנתחת ההתנהגות של הילד שלך. עצם זה שהילד שלך יוזם תקשורת עם הסביבה זה מבורך ומרגש! השאלה היא אם יש התנהגויות נוספות שיכולות לשרת אותו באותו האופן. האם הוא יודע לנופף לשלום? להגיש חפץ? לקרוא בשם של מישהו? כשאת מחליטה למנוע ממנו מגע פיזי עם זרים, חשוב שתדעי איזו אלטרנטיבה כן לטפח כדי שלא בטעות תכבי את היוזמה.  הילד רוצה תקשורת – ואנחנו ההורים צריכים ללמד אותו איך להשיג אותה.

איך למנוע את היוזמה לחיבוק מראש?

לפני שאשתף אותך באופן התגובה המומלץ, חשוב להבין שתהליכי למידה קורים במספר מישורים במקביל. יש פעולות שאת יכולה לעשות מראש, ביוזמתך שיתמכו בתהליך הלמידה ויש פעולות שכדאי שתעשי בזמן אמת כשזה כבר קורה. במקביל לכל זה תזכרי דבר חשוב- הילד שלך מתבונן בך ולומד מהדוגמה האישית שאת נותנת. גם אם זה נראה כאילו שהוא לא מסתכל, הכל נקלט ונרשם. לכן שווה שגם רגע תהי בהתבוננות על מצבים בהם את נפגשת עם אנשים זרים בנוכחותו. כל ילד לומד בצורה אחרת, יש כאלו שילמדו מתוך משחק, יש כאלו שישננו חוקים ויש כאלה שיתרמו ממידע שמונגש להם באופן חזותי (ציורים, ספרים וכו). 

הנה מספר דוגמאות להתערבויות מניעה: 

  • סיפור חברתי– זה סיפור שנבנה במיוחד עבור הילד שלך, בנושא ספציפי, ברמת השפה שמתאימה לו, עם תמונות או סמלים. סיפור כזה יכול להמחיש לו בצורה ברורה- מה הוא מחפש בעזרת החיבוק ואיך הוא יכול להשיג את זה, בדרכים אחרות. כל ילד והסיפור שלו, שנבנה במיוחד בשבילו על ידי מטפלת פרא רפואית. כדי שהסיפור הזה יהיה איכותי, חשוב להבין קודם מה הכוונה של הילד ולשקף אותה בסיפור.

 

  • עיסוק בתכנים הרלוונטים בגן באופן קבוצתי – כשתפתחי שיח עם הגננת ותשתפי במחשבות שלך ובצורך של הילד שלך, תגלי בעצם שיש עוד ילדים בגיל הזה שמתמודדים עם האתגר הזה. הגננת יכולה להחליט להכניס את הנושא הזה לתוכן שמעבירה לכלל הילדים במסגרת מפגשים.

 

  • משחק בבובות – אם הילד שלך כבר למד מיומנויות משחק ונהנה לעשות את זה, אפשר לנסות ולהגיע אליו דרך הערוץ הזה. בתוך תרחיש של משחק אפשר לחשוף אותו ולתרגל איתו איך אומרים שלום? מה עושים כשנפגשים עם שכן? מה אפשר לעשות כשמרגישים בגוף תחושות שונות ועוד. שווה להתייעץ על הנושא הזה עם הקלינאית תקשורת ואפילו לבקש להצטרף לטיפול בגן כדי ללמוד איך לעשות את זה איתו.

 

  • שימוש בתמונות וסמלים – כחלק מההטרמה (שיחת הכנה) שאת נותנת לילד שלך לפני שיוצאים למקום ציבורי, את יכולה להדגיש בפניו איך יכול לקבל מענה לצורך התקשורתי\חושי שלו. כשבמקביל לדיבורים תראי לו גם תמונה או סמל, את תראי שהוא מצליח להחזיק במידע בצורה טובה יותר ולאורך זמן (מבטיחה). 

איך להגיב בזמן אמת כשהילד מחבק אדם זר?

אם לא הצלחת למנוע ופתאום זה קורה מולך – חשוב שתגיבי כדי שתהיה אחידות בין מה שאת אומרת למה שאת עושה ומאפשרת. ככה הילד שלך לומד שאת מתכוונת למה שאת אומרת. השאיפה היא להגיב בצורה רגועה אבל חד משמעית, עם המון אמפתיה כלפיו. תזכרי, ה"הגבלה" הזו שאת מציבה לו, נועדה להגן עליו וללמד אותו. 

נוסחת הבסיס היא ללא כעס:

  • לעצור בעדינות: לעצור פיזית את הילד אם הוא בדרך לחיבוק.

  • להוכיח לו שאת רואה אותו ובעדו: "נראה לי שאתה רוצה להגיד שלום."

  • ללמד מה כן במקביל לעצירה הפיזית: "אתה יכול להגיד שלום עם הפה", "אתה יכול לנופף עם היד", "אתה יכול לתת לי חיבוק, אני כאן בשבילך". 

התגובה צריכה להיות מיידית, מכבדת וברורה. ככל שנתרגל את זה, גם הילד ילמד את הדפוס החדש.

הרגע הזה שבו כולם מחייכים – ואת עוצרת

כשהילד שלך רץ לחבק מישהו זר, ואת יודעת שזה לא מתאים – הלב מתכווץ. לא רק בגלל שזה מעורר אצלך דאגה לגבי העתיד, אלא בגלל מה שאת מרגישה שאנשים אחרים יחשבו עלייך.
את תוהה אם חושבים שאת אמא קשוחה מדי. אם את ה”אמא המוזרה הזאת“ שעוצרת את הילד מלהיות חמוד. אולי אפילו מרגישה צורך להתנצל בפני הסביבה – או בפני הילד עצמו.

אבל בתוך כל זה, את יודעת – את לא סתם עוצרת חיבוק, את מחנכת את הילד שלך לתקשורת מתאימה. את לא מכבה אהבה, את מלמדת גבולות.
וזה לא פשוט.יש רגעים שבהם את מחייכת בחזרה אל האנשים סביב, ובפנים את רק רוצה להסביר להם: “זה לא בגלל שאני לא רוצה שהוא יהיה חמוד. אני פשוט רוצה שהוא יהיה בטוח. שאני אתן לו כלים מתאימים, גם אם זה נראה לאחרים מוזר.”

אני כותבת את הדברים גם מתוך מקום אישי – אני יודעת מה זה להיות שם. גם אני עצרתי חיבוקים כאלה, גם כשכל הסביבה חשבה שזה רגע מקסים. ואני זוכרת את התחושה, את הדופק, את המאבק הקטן הזה בין הרצון להסביר לבין ההבנה שאין זמן, כי הילד שלי צריך אותי עכשיו.

וזה בדיוק הרגע שבו ההכוונה שלך כהורה – עדינה, ברורה ומובילה – היא הדבר הכי חשוב שילד יכול לקבל.

לסיכום

חיבוק יכול להיות ביטוי לחום – או סימן לקושי. כשילד עם אוטיזם מחבק זרים, אנחנו לא מחפשות "לתקן אותו", אלא להבין מה הוא מנסה לומר – בגוף.

כהורה, אני יודעת עד כמה זה מבלבל – ובאותה נשימה, עד כמה זה מרגש לראות ילד שמנסה לתקשר עם העולם.

בהדרכות הורים שאני מעבירה, הנושא הזה עולה שוב ושוב. חשוב לי להזכיר לכולנו: הילדים שלנו רוצים קשר. והם יכולים ללמוד – עם תיווך נכון – איך ליצור קשרים עם העולם באופן שמכבד אותם, וגם את מי שסביבם.

שאלות נפוצות ותשובות

למה הילד שלי עם אוטיזם מחבק זרים כל הזמן?

יכול להיות שהוא מחפש מגע כחלק מצורך חושי, או שזו הדרך שלו ליזום תקשורת חברתית.

לפעמים כן, במיוחד אם הילד לא מבדיל בין אנשים בטוחים לבין זרים.

כן, אבל בעדינות ובתיווך חיובי שמכבד את הרצון שלו לקשר.

דרך שאלון "פרופיל סנסורי" שמועבר על ידי מרפאה בעיסוק.

לפנות לקלינאית תקשורת ו\או מנתחת התנהגות שתעזור להרחיב את רפרטואר ההתנהגויות החברתיות שלו.

מתאמים עם הצוות החינוכי תגובה עקבית, ומקנים לילד תחליפים מותאמים.

ממש לא. זו לא התנהגות בעייתית – אלא סימן לצורך חברתי או תחושתי.

באמצעות הדגמה, תרגול, וסיפורים מותאמים – לפי יכולות הילד.

לא תמיד. לרוב נדרשת התערבות כדי ללמד חלופות מותאמות.

לספק מענה חושי יזום, לתווך סיטואציות, ולתרגל דרכי תקשורת אחרות.

אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

תמונה של גלית ברנהולץ

גלית ברנהולץ

מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
"גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך, יחד עם הילה עובדה
מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

צרו קשר

 

השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

פרטי התקשרות

more insights

תפריט נגישות