ליצירת קשר

אוקסיטוצין ואוטיזם ASD: מה הקשר?

יכול להיות שהורמון אחד יכול לשנות את הדרך שבה ילדים עם אוטיזם ASD מרגישים, מתקשרים ומתנהגים? הדיבור על אוקסיטוצין – מה שנקרא בשפת העם "הורמון האהבה" – הפך בשנים האחרונות לפופולרי במיוחד, בקרב הורים ואנשי מקצוע מתחום הטיפול באוטיזם. מדובר בהורמון שמופרש בגוף באופן טבעי במצבי קרבה, מגע, קשר ואינטימיות. הוא מעורב בתחושות של אמון, חיבור רגשי והפחתת פחדים. לכן, נשאלת השאלה: האם ניתן להשתמש בו כדי לסייע לילדים על הרצף האוטיסטי?

אז מה באמת יודעים על אוקסיטוצין ואוטיזם ASD? האם מדובר בהבטחה רפואית או בתקווה מוקדמת מדי?

מה זה בכלל אוקסיטוצין?

אוקסיטוצין הוא הורמון וגם נוירוטרנסמיטור – זאת אומרת שזה חומר שהגוף מייצר שפועל גם בגוף וגם במוח. הוא משתחרר למשל בזמן לידה, הנקה ומגע חברתי. הוא מעורב בתהליכים של קשר רגשי, אמון, והפחתת פחד. לכן, קל להבין למה חוקרים חושבים שאולי הוא קשור לאוטיזם – במיוחד בהתחשב בקשיים החברתיים שמאפיינים רבים מהילדים על הספקטרום.

מה זה בכלל אוקסיטוצין? אוקסיטוצין הוא הורמון וגם נוירוטרנסמיטור – זאת אומרת שזה חומר שהגוף מייצר שפועל גם בגוף וגם במוח. הוא משתחרר למשל בזמן לידה, הנקה ומגע חברתי. הוא מעורב בתהליכים של קשר רגשי, אמון, והפחתת פחד. לכן, קל להבין למה חוקרים חושבים שאולי הוא קשור לאוטיזם – במיוחד בהתחשב בקשיים החברתיים שמאפיינים רבים מהילדים על הספקטרום.

יש קשר גנטי־ביולוגי בין אוקסיטוצין לאוטיזם?

במחקר שנערך בהולנד (Rijlaarsdam et al., 2016) בדקו דגימות דם מחבל הטבור של תינוקות ובחנו תהליכי מתילציה (שינויים כימיים המשפיעים על ביטוי גנים) באזור הגן שאחראי על קולטני אוקסיטוצין. החוקרים מצאו קשר בין רמת מתילציה גבוהה – לבין סיכוי גבוה לאבחנה עתידית של אוטיזם.

מה המשמעות של המחקר הזה?

החוקרים גילו שכבר בלידה אפשר לזהות מידע ביולוגי שקשור לקליטה של אוקסיטוצין, המידע הזה יכול לגרום לנו כהורים ומטפלים לפעול בצורות שונות כדי להשפיע על ההתפתחות החברתית של הילד.ה בהמשך. יחד עם זאת, חשוב להדגיש: לא מדובר פה בבדיקה שיכולה להחליף אבחון, אלא ממצא שמחזק את ההבנה שיש גם בסיס ביולוגי־מוחי לחלק מהקשיים שמזוהים אצל ילדים על הספקטרום.

האם טיפול באוקסיטוצין עוזר?

זו שאלה גדולה – והתשובה מורכבת. מספר מחקרים ניסו לבדוק אם מתן אוקסיטוצין (בדרך כלל באמצעות ספריי לאף) עשוי לשפר תפקודים חברתיים אצל ילדים על הספקטרום.

מטא-אנליזה מקיפה שפורסמה ב־2024 (Tian et al.) סקרה 18 מחקרים שכללו 496 משתתפים ומצאה שיפור קל במדדים של "הסתגלות חברתית", אך לא נמצאה השפעה מובהקת על תסמיני הליבה של האוטיזם.

מה שאומר ש – יתכן שיפור כללי, אבל לא שינוי עמוק שנוגע בלב התפיסה החברתית והתפקוד החברתי.

טיפול באוקסיטוצין לאוטיזם יכול לתרום לשיפור כללי, אבל לא שינוי עמוק שנוגע בלב התפיסה החברתית והתפקוד החברתי.

מה עם תופעות לוואי?

חלק מההורים מביעים פחד לגבי השפעה של הורמונים על ילדים (ובצדק!) 

סקירה שיטתית מ־2017 (Cai et al.) שסקרה דיווחים על תופעות לוואי בשימוש ממושך באוקסיטוצין אצל ילדים, מצאה שהטיפול נחשב בטוח יחסית לתקופות קצרות. עם זאת, אין מספיק מידע על השפעות בטווח הארוך, במיוחד אצל ילדים צעירים. לכן, כל ניסיון בטיפול כזה צריך להתבצע תחת פיקוח רפואי הדוק, ורק לאחר הערכה מקיפה שמתחשבת בפרופיל ההתפתחותי, מצבו הבריאותי של הילד, והעדפות ההורים.

אז למה ממשיכים לחקור?

כי הממצאים מעניינים – גם אם הם עדיין לא חד משמעיים. העובדה שקולטני אוקסיטוצין פועלים אחרת אצל חלק מהילדים על הספקטרום, פותחת כווני חשיבה חדשים על הבסיס הנוירולוגי והגנטי של אוטיזם. יכול להיות שבעתיד, בזכות טיפולים מותאמים אישית – כמו טיפולים שמותאמים לפרופיל הגנטי או להמבנה הנוירולוגי של הילד – נוכל לדעת טוב יותר מי יכול להרוויח מהתערבות כזו ומתי. בינתיים, החוקרים ממשיכים לבדוק, ואנחנו ממשיכים לעקוב.

שאלות נפוצות ותשובות

יש בדיקה שיכולה לנבא אוטיזם לפי אוקסיטוצין?

 לא. גם אם יש ממצאים ביולוגיים, הם לא משמשים לאבחון. מדובר באינדיקציות למחקר עתידי בלבד.

שניהם. הוא מופרש בגוף (הורמון) ופועל גם במוח (נוירוטרנסמיטור).

רק אחרי הערכה מעמיקה על ידי רופא. חשוב לוודא שהטיפול מתאים לילד, שהוא נעשה תחת פיקוח רפואי במרפאות ייעודיות, ושיש הבנה לגבי המטרות שלו.

בטווח הקצר – לרוב אין תופעות לוואי חמורות. בטווח הארוך – אין עדיין מספיק מידע.

לא. הטיפול עדיין ניסיוני ברוב העולם.

ממש לא. גם אם תהיה השפעה ביולוגית, היא לא מחליפה תהליכי למידה, תמיכה רגשית או הקניה של מיומנויות תקשורת.

לא ידוע. רוב המחקרים בוצעו בילדים בגיל בית ספר, ויש מעט מאוד מידע על פעוטות.

יכול להיות. יש השערות שמבנה גנטי מסוים משפיע על האפקט, אבל זה עדיין לא ברור.

יכול להיות שבבית החולים הדסה בירושלים מתקיים מחקר בנושא, שווה לבדוק את הנושא ישירות בבית החולים.

להמשיך להתעדכן, להיעזר באנשי מקצוע שמתעדכנים במחקר, ובעיקר – לקבל החלטות שמתאימות למשפחה שלך.

מקורות

  • Rijlaarsdam, J. et al. (2016). Autism Research

  • Tian, Y. et al. (2024). Frontiers in Psychiatry – Meta-analysis

  • Martins, D. et al. (2022). Neuroscience & Biobehavioral Reviews

  • Cai, L. et al. (2017). Psychiatry and Clinical Neurosciences – Adverse events

  • Quintana, D. S., & Guastella, A. J. (2021). Frontiers in Psychology

אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
להמשיך וללמוד עוד את הנושא!

תמונה של גלית ברנהולץ

גלית ברנהולץ

מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
"גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך יחד עם הילה עובדה
מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת

צרו קשר

 

השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.

פרטי התקשרות

more insights

תפריט נגישות

deneme bonusu