עולם הטיפול באוטיזם רבוי בגישות ושיטות שונות, תמיד אפשר למצוא גם עדויות על יעילות של שיטה מסויימת וגם על ביקורות קשות על אותה שיטה בדיוק. הורים מקבלים את האבחנה ושוברים את הראש איזה טיפול יכול לא רק להקל על הילד אלא גם לפתוח עבורו אפשרויות לתקשורת, השתלבות ותפקוד עצמאי.
כמי שמטפלת ומחנכת ילדים.ות עם אוטיזם ב9 שנים האחרונות, אני מנסה להיות בהקשבה ולהשאר עם ראש פתוח כדי ללמוד ולהתפתח כל הזמן. חייבת להודות שכל הסיפור הזה של טיפול בתאי לחץ לא ברור לי עד הסוף, לכן החלטתי לחקור קצת את הנושא ולשתף אתכם בתובנות אליהן אני מגיעה.
טיפול היפרברי (Hyperbaric Oxygen Therapy) – הידוע גם כטיפול בתא לחץ – הוא אחד מסוגי הטיפול המדוברים בעולם הטיפול באוטיזם, גם בישראל. אז מה בדיוק זה תא לחץ? האם זה בטוח? מה אומרים המחקרים? ומה חשוב לדעת כהורה?
מה זה טיפול בתא לחץ?
טיפול בתא לחץ הוא טיפול רפואי שבו המטופל שוהה בתוך תא סגור בו מוזרם חמצן בריכוז גבוה, בלחץ אטמוספרי גבוה מהרגיל. שיטת הטיפול מוכרת בעיקר מהקשר של טיפול בתאונות צלילה, אבל ב30 שנים האחרונות בודקים מה ההשפעות שלו על פגיעות נוירולוגיות שונות – כולל אוטיזם.
השערת ההשפעה על המוח
התיאוריה המרכזית בבסיס הטיפול היא שחמצן בלחץ גבוה משפר את זרימת הדם לאזורים שונים במוח, מפחית תהליכים דלקתיים, ויכול לשפר תפקודים נוירולוגיים כמו תקשורת, ויסות עצמי, והבנה חברתית.
מה אפשר ללמוד ממחקר עדכני שעוסק בנושא?
מצאתי מחקר רציני (מטה אנליזה) שפרסמו Tu et al השנה (2025) בכתב עת מדעי מוביל. במחקר סקרו 17 מחקרים שונים שכללו יחד 890 ילדים ומתבגרים עם אבחנה של אוטיזם ASD. ברב המחקרים השוו בין 2 קבוצות של משתתפים- קבוצה אחת שקבלה טיפול בתאי לחץ וקבוצה שניה שקבלה טיפול דמה (פלסבו). התוצאות הראו שיפור משמעותי במיומנויות התקשורת, יכולות קוגנטיביות ותפקוד יום יומי.
שימו לב- החוקרים לא טענו ל"ריפוי" של אוטיזם או לרציפות של אפקט השיפור לטווח הארוך והדגישו שלא נמצא שיפור מובהק בתחום החברתי.
הערת שוליים: כשאני קוראת מחקרים החשיבה הביקורתית שלי ישר מתעוררת לה ! אחרי שהבנתי מה האינטנסיביות של הטיפולים, מיד שאלתי את עצמי מה ההשפעה של זמן איכות שגרתי עם ההורה, על המצב התפקודי של הילד (זמן איכות זה קסם רבותי!!!).
יתרונות מול מגבלות הטיפול
יתרונות:
תופעות הלוואי שמצאו היו נדירות וקלות, מה שהופך את סוג הטיפול הזה לבטיחותי יחסית כשמבצעים אותו בתנאים רפואיים מפוקחים. הטיפול גם לא פולשני ואפשר לשלב אותו עם טיפולים נוספים במקביל.
מגבלות:
מחקרים שונים משתמשים בפרוטוקולים שונים ומראים תוצאות שונות, מה שאומר שצריך לפרש תוצאות בזהירות ויש צורך בהמשך מחקר מקיף יותר ולטווח ארוך יותר. בנוסך, הטיפול יקר ודורש מעורבות אינטנסיבית של ההורה בליווי יומיומי ממושך.
מתי כדאי לשקול טיפול בתא לחץ?
אם את.ה כהורה מרגיש.ה שאת.ה רוצה לנסות כיוון נוסף במקביל – כדאי לשקול זאת:
- בשילוב עם המשך קבלת מענה טיפולי וחינוכי
- לאחר ייעוץ עם רופא מומחה (רצוי נוירולוג ילדים)
- תוך הבנה ברורה שהטיפול אינו קסם, אלא עוד אמצעי שעשוי לסייע
אז מה חשוב לזכור?
טיפול בתא לחץ הוא לא תחליף לטיפול התנהגותי, רגשי או מערכתי – אלא אולי תוספת שיכולה לשפר תפקוד במקרים מסוימים. הוא אינו מתאים לכל ילד, חובה לקבל ייעוץ רפואי מסודר וכדאי לשקול היטב את התועלת מול המשאבים שהוא דורש.

שאלות נפוצות ותשובות
האם טיפול בתא לחץ מתאים לכל ילד עם אוטיזם?
לא. יש לבצע הערכה רפואית מותאמת אישית.
האם יש תופעות לוואי?
אם מופיעות תופעות לוואי הן בדרך כלל קלות, כמו כאבי אוזניים או עייפות. עם זאת, יש לעקוב אחרי המלצות רפואיות.
כמה טיפולים צריך לעבור? מה מידת האינטנסיביות של הסיפור הזה?
- מספר טיפולים כולל: 20-40 טיפולים
- משך כל טיפול: 45-60 דקות
- תדירות: 5 ימים בשבוע (שני עד שישי)
- משך כולל של סדרת הטיפולים: 4-8 שבועות
כלומר, בערך שעה ביום במשך חודשיים, עם ימי מנוחה בסופי שבוע. זה נחשב לפרוטוקול אינטנסיבי יחסית, בדומה לשימוש רפואי סטנדרטי בתאי לחץ עבור מצבים רפואיים אחרים.
האם הילד.ה נכנס.ת לבד לתא הלחץ?
לא. לרוב ילדים לא נכנסים לבד לתא הלחץ, במיוחד לא ילדים צעירים עם אוטיזם.
בדרך כלל מלווה אחד נכנס יחד עם הילד לתא, אם הוא מספיק גדול כדי להכיל שני אנשים.
אם קראת את המאמר ועולות לך שאלות נוספות,
אשמח שתכתוב.י לי בתגובות וכך תעזור.י לי
להמשיך וללמוד עוד את הנושא!
גלית ברנהולץ
מנתחת התנהגות, מתמחה בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
"גלילה" – קבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך
מלווה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים, עם ניסיון של למעלה מ-9 שנים בגני תקשורת
צרו קשר
השאירו פרטים, ונחזור אלייך בשיחה טלפונית כדי לתאם מפגש היכרות ראשוני ללא עלות.
פרטי התקשרות
- 0549480868
- אליהו חכים 6 חיפה
more insights

כשהילד מחבק זרים: מה מסתתר מאחורי חיבוקים לא מותאמים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי ASD?
כשילד על הרצף האוטיסטי מחבק זרים, זה יכול להיראות חמוד – אבל גם לעורר דאגה. האם זה נובע מצורך חושי עמוק או אולי יוזמה לתקשורת? במאמר זה תמצאו הסברים, דרכי אבחון, כלים פרקטיים להורים והכוונה מה לעשות – בזמן אמת ובשגרה. כל זה מנקודת מבט אישית של אמא ומנתחת התנהגות.

אפילפסיה ואוטיזם: מה הקשר – ואיך זה משפיע על הילד שלך?
כמה ילדים עם אוטיזם סובלים גם מאפילפסיה? איך נראים התקפים אצל ילדים על הרצף – ולמה הם לפעמים נראים כמו "בהייה" או שינוי התנהגותי רגעי? במאמר מעמיק ומעודכן זה תגלו כיצד אפילפסיה משפיעה על הלמידה, הזיכרון, הוויסות הרגשי וההתנהגות – במיוחד כאשר מאובחנת יחד עם ASD. נסקור תסמונות גנטיות שעלולות להעלות את הסיכון, נבהיר מה EEG מסוגל ולא מסוגל לאבחן, ונציע כלים מעשיים להורים ולצוותים חינוכיים.
מתאים להורים, אנשי טיפול, גננות, מורים וכל מי שמעוניין להבין לעומק את החיבור בין שתי האבחנות – ולהעניק לילדים מעטפת טיפולית רגישה, חכמה ומותאמת אישית.

על הספקטרום: מה באמת עובר על הורים לילדים אוטיסטים?
מה עובר על הורים לילדים על הרצף האוטיסטי? איך נראים התגובות ברחוב, ההתמודדות במערכת החינוך והלחצים הכלכליים? המאמר מתאר את הקשיים מנקודת מבט של הורים, עם דוגמאות מהשטח וטיפים מעשיים. חובה לקרוא – במיוחד למי שרוצה להבין לעומק את ההורות על הספקטרום ולפעול לשינוי.
